הכשרת כלים – הבדלי גרסאות

הכלל המרכזי שננקט ב[[תלמוד]] לעניין זה, הוא "כבולעו כך פולטו". דהיינו, באותה צורה שבה "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש להוציא ולפלוט אותו. קיימת מחלוקת עקרונית, בעלת משמעות הלכתית רבה, לגבי כלל זה: דעת ה[[שולחן ערוך]] היא, שיש לבחון כל כלי לפי '''רוב שימושו''', ולכן אם רוב השימוש בכלי מסוים הוא ללא חום - אינו צריך הגעלה, גם אם לפעמים משתמשים בכלי זה בחום. לעומתו ה[[רמ"א]] פוסק, שיש להחמיר ולנהוג בכל כלי לפי השימוש החמור יותר שנעשה בו, כך שגם אם רוב שימושו לא היה בחום, ורק לפעמים משתמשים בו בחום - הוא צריך הגעלה. לדוגמה: כוסות שתייה - לפי השו"ע אינן צריכות הגעלה, כי השימוש העיקרי שלהם הוא לשתייה פושרת או קרה, ואילו לפי הרמ"א - הן צריכות הגעלה, כי לפעמים משתמשים בהן לשתייה חמה.<ref>{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים תנא,ו.</ref>}}