קדש ברנע – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן="וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|ג}}</ref>}};  "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."‏‏<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|יג|כו}}</ref>}}}}

ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10 לפנה"ס, כ-200-300 שנה אחרי [[יציאת מצרים]] המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים"<ref>{{הערה|1=מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת [[מוזיאון ישראל]]</ref>}}.

{{ציטוט|תוכן="...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה..."<ref>{{הערה|1=‏"שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)‏</ref>}}}}