מוסטפא דיראני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
קישורים לתבנית
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''מוסטפא דיב מרעי דיראני''' (נולד ב-[[1948]]) הוא [[מחבל]] [[לבנוני]] שנחטף ל[[ישראל]] על ידי [[סיירת מטכ"ל]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏'''[[משה יעלון|משה (בוגי) יעלון]]''' - דרך ארוכה קצרה. הוצאת ידיעות אחרונות, 2008. עמ' 61.‏</ref>}} ושוחרר ב[[פרשת טננבוים|עסקת חילופי השבויים ב-2004]].
 
==ביוגרפיה==
דיראני שירת ביחידת המודיעין של צבא [[לבנון]]. כאשר פרצה [[מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990)|מלחמת האזרחים בלבנון]] בשנת [[1975]] ו[[צבא לבנון|הצבא]] התפלג, הצטרף דיראני לתנועת [[אמל]] השיעית בהנהגתו של [[נביה ברי]] בשנת 1978. בשנים 1984-1988 הוא כיהן כקצין הביטחון של תנועת אמ"ל, ותקופה מסוימת היה ראש הזרוע הצבאית של הארגון. במהלך [[מלחמת לבנון]] לחם לצד המחנה המוסלמי הלבנוני ובעלי בריתו ה[[פלסטינים]] בכוחות צה"ל וב[[הפלנגות הנוצריות|פלנגות הנוצריות]]. דיראני נפצע קשה באחד הקרבות, עבר סדרת טיפולים ממושכת ונזקק למקל הליכה. נכון לעת זו הוא ממשיך לסבול מהפציעה, וב־[[1992]] הוצא רסיס מראשו בניתוח מסובך. ב־[[1985]] מינה אותו ברי לראש מחלקת הביטחון באמל באזור [[צור]] ו[[צידון]]. באותה תקופה הוא הקים את ארגון "ההתנגדות המאמינה" כזרוע הצבאית של תנועת אמל. ב־[[1987]] החל דיראני ליצור קשר עם חוגים פרו-איראניים, ובסופו של דבר נוצר קרע בינו ובין הנהגת ארגון אמל וברי הדיח אותו מחברותו בארגון אמל. דיראני המשיך את דרכו בארגון "ההתנגדות המאמינה" יחד עם חברים מעטים ושיתף פעולה עם החזבאללה. במסגרת תפקידיו השונים היה דיראני אחראי לפעילות עוינת אינטנסיבית נגד כוחות צה"ל וצד"ל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06 מדינת ישראל נגד מוסטפא דיב מרעי דיראני], סעיף 4}}.
 
ב-[[1986]] לכדו אנשיו של דיראני את [[רון ארד]], אשר נטש את מטוס ה[[F-4 פנטום|פנטום]] שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי [[1988]] היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של רון ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את רון ארד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06], סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית}}. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך [[סוריה|סורי]] לחזקת [[איראן]] או לסיעה קיצונית בתנועת ה[[חזבאללה]]. [[קהילת המודיעין הישראלית]] אספה חומר על דיראני ביוזמתו ובעידודו של [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], בשל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד. זאת אף שדיראני הצהיר כי ארד כבר אינו בידיו, משום שב[[אמ"ן]] רווחה האמונה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ומשום שניתן יהיה להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. לאחר שנתגבשה תמונת מודיעין מספקת על התנהלותו של דיראני והסביבה בה הוא חי מחד, והכנות היחידה הגיעו לרמת מוכנות מספקת מאידך המליצו הרמטכ"ל דאז, [[אהוד ברק]] וראש אמ"ן, שגיא, לראש הממשלה ושר הביטחון, [[יצחק רבין]], לאשר את הפעולה<ref>{{הערה|1=[[אורי שגיא]], '''[[אורות בערפל]]''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[1998]]. עמודים 13-17.</ref>}}. בליל [[21 במאי]] [[1994]] ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[סא"ל]] [[דורון אביטל]], את [[מבצע עוקץ ארסי]], וחטפה את דיראני מביתו שבכפר קסר נבא, שבעמק ה[[בקאע]] ב[[דרום לבנון]] באישון ליל<ref>{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/About/history/90s/1994/052101.htm מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל], [[דובר צה"ל]], 21.05.1994.‏</ref>}}.
 
דיראני נחקר באינטנסיביות מיד עם הבאתו למעצר בישראל{{הערה|גיא פלג, [http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-b3cd2bd2e9f8e31004.htm "קפטן ג'ורג'" מדבר: "לפעמים צריך להראות שבחקירה הכל מותר"], "[[חדשות 2]]", 10 במאי 2013}}. הוא הוחזק ב[[מעצר מינהלי]] בלא שאופשר לו להפגש עם נציגי [[הצלב האדום]], במטרה ללחוץ על שוביו של רון ארד. בשנת 1998 עתרו דיראני ו[[עבד אל-כרים עובייד]] (שהיה כלוא בישראל מאז 1989) ל[[בג"ץ]] בדרישה לאפשר להם להיפגש עם נציגי הצלב האדום. באוגוסט 2001 התקבלה עתירתם על ידי הרכב של 5 שופטים בראשות הנשיא [[אהרון ברק]]{{הערה|{{ynet|ענת רואה וסוכנויות הידיעות|בג"ץ: להתיר ביקורי הצלב האדום אצל דיראני ועובייד|1045049|23.8.2001|}}}}. משנת 2002 הוחזק דיראני בישראל בהתאם לחוק חדש שהסדיר כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.
שורה 12:
 
==תביעת נזיקין ממדינת ישראל==
בשנת 2000 תבע דיראני נזיקין נגד מדינת ישראל, בטענה שעבר שני מקרים של [[התעללות מינית]] מצד חוקריו. בין השאר, גורס כתב התביעה כי רב-סרן ב[[יחידה 504]], המכונה "קפטן ג'ורג'", החדיר אלה ל[[פי הטבעת]] של דיראני. לטענת דיראני, במהלך חקירתו עבר [[עינויים]], הכוללים טלטולים, השפלות, מכות, מניעת שינה, וקשירתו בתנוחת כריעה למשך שעות ממושכות, ולשם השפלתו, נחקר כשהוא עירום.{{הערה|{{הארץ|צבי הראל|הותר לדיראני לתבוע מהמדינה פיצוי על אונס ועינויים|1.1545336|20 בדצמבר 2005}}}} קלטות חקירה שצולמו על ידי יחידה 504 הוקרנו בתוכנית הטלוויזיה "[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" ב-[[15 בדצמבר]] [[2011]].{{הערה|עמרי אסנהיים, [http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-6672969e83244310/Article-66286b87d634431006.htm קלטות החקירה של מוסטפא דיראני נחשפות], באתר [[mako]],{{כ}} 15 בדצמבר 2011}} באחד הסרטונים נראה החוקר ג'ורג' כאשר הוא קורא לאחד החוקרים האחרים ומורה לו להפשיל בפני דיראני את מכנסיו ומאיים על דיראני באונס אם לא ימסור מידע<ref>{{הערה|1={{וואלה!|אמיר בוחבוט וגלעד גרוסמן|הותר לפרסום שמו של "קפטן ג'ורג'" שחקר את דיראני|2707831|31 בדצמבר 2013||2689}}.</ref>}}. על רקע הפרשה פוטר ג'ורג' משירות קבע בשנת 2002<ref>{{הערה|1={{הארץ||הפינה האפלה ביותר בישראל|1.905132|19 באוגוסט 2003}}{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|נדחתה תביעת הפיצויים שהגיש "קפטן ג'ורג'"|1.1994462|14 באפריל 2013}}‬</ref>}}, ולימים התמנה ליועץ לענייני ערבים של מפקד מחוז ירושלים של [[משטרת ישראל]]<ref>{{הערה|1={{הארץ|ליאל קייזר, חיים לוינסון|התפקיד החדש של "קפטן ג'ורג'"|1.1214171|28.7.2010}}</ref>}}.
 
ביולי [[2011]] פסק בית המשפט העליון, בדעת רוב, כי דיראני יוכל להמשיך לנהל תביעת נזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל, למרות שהוא מתגורר במדינת אויב, ואף חזר למעורבות בפעילות עוינת נגד המדינה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/930/009/r14/06009930.r14.htm רע"א 993/06 מדינת ישראל נגד מוסטפא דיב מרעי דיראני]}}. לבקשת המדינה, בינואר [[2013]] התקיים [[דיון נוסף]] במשפט, אשר ההכרעה בו טרם ניתנה.