שיר לשלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא ניתן להעתיק את כל השיר, לא פגו זכויות היוצרים
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 49:
השיר נושא אפיונים של [[המנון]], בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו רק שלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ה[[היפים]].
 
כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה בשיאה מה שנתפס על ידי חלק מהציבור כ'כוחניות הישראלית' שלאחר [[מלחמת ששת הימים]], ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. יש הרואים בו הדים ל"[[נאום הר הצופים]]" שנשא ה[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]], בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה. לעומתם, היו שראו בו שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. [[אלוף פיקוד המרכז]], [[רחבעם זאבי]], ששמע את השיר בהופעה, אסר על הלהקה להופיע בתחומי פיקודו, בדומה ל[[אלוף פיקוד הדרום]], [[אריאל שרון]]<ref>{{הערה|1=רדיו ללא הפסקה, [http://www.103.fm/pages/page.aspx?cntrVQ=HEF להקת הנח"ל שיר לשלום]</ref>}}.
 
במרוצת השנים הפך השיר ל[[שירה פוליטית|הימנון פוליטי]], בלתי רשמי, של תנועות השלום הישראליות (כגון "[[שלום עכשיו]]") והושר בעצרות ובהפגנות, לעתים בלווי גרסה בשפה ה[[ערבית]]. תנועת [[מרצ]] יצרה מהשורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", סיסמת בחירות: "תנו למרצ לעלות".