קרנף ג'אווה – הבדלי גרסאות

|טקסונום=דֶמָרֶה, 1822 <ref>{{הערה|1=Rookmaaker, L.C. (1982). "The type locality of the Javan Rhinoceros (Rhinoceros sondaicus Desmarest, 1822)". Zeitschrift fur Saugetierkunde 47 (6): 381–382.</ref>}}

בעבר היה קרנף ג'אווה הנפוץ מבין הקרנפים האסייתים: תפוצתו השתרעה מאיי [[אינדונזיה]], דרך [[דרום מזרח אסיה]] וכלה ב[[הודו]] וב[[סין]]. עם זאת, כיום נמצא הקרנף ב[[סכנת הכחדה]] חמורה, ולאדם ידוע רק על שתי קבוצות אוכלוסייה החיות ב[[סביבה טבעית|סביבתן הטבעית]]. עובדה זו מציבה אותו בשורה אחת עם היונקים הגדולים הנדירים ביותר על פני [[כדור הארץ]]<ref name{{הערה|שם="eric">|1=Dinerstein, Eric (2003). The Return of the Unicorns; The Natural History and Conservation of the Greater One-Horned Rhinoceros. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-08450-1.</ref>}}. אוכלוסייה של כ-40 עד 50 פרטים חיה ב[[הפארק הלאומי אוג'ונג קולון|פארק הלאומי אוג'ונג קולון]] באי [[ג'אווה]] שב[[אינדונזיה]]; אוכלוסייה נוספת, שנאמדה בכשמונה פרטים ב-[[2007]], חיה ב[[הפארק הלאומי קאט טיין|פארק הלאומי קאט טיין]] שב[[וייטנאם|ווייטנאם]]. באוקטובר [[2011]] דווח על ידי [[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]] (WWF) כי נכחד האחרון שבקרנפי ג'אווה שחיו בווייטנאם. הירידה במספר קרנפי ג'אווה מיוחסת בעיקרה ל[[ציד]] בלתי חוקי, שמתמקד בקרניו של הקרנף: הקרניים הן יקרות ערך ב[[רפואה סינית|רפואה הסינית]], ומחירן ב[[שוק שחור|שוק השחור]] עשוי להאמיר עד ל-30,000 דולרים לקילוגרם<ref name{{הערה|שם="eric" />}}. תרומה נוספת להידלדלות האוכלוסיות הגיעה מצדם של [[בית גידול|בתי הגידול]] המצטמצמים, במיוחד בשל [[מלחמה|מלחמות]] דוגמת [[מלחמת וייטנאם]] <ref>{{הערה|1=Santiapillai, C. (1992). "Javan rhinoceros in Vietnam". Pachyderm 15: 25–27.</ref>}}. גם הקרנפים הנותרים שחיים באזורים המוגנים הללו, ניצבים בפני איומים משמעותיים: הציד מאיים עליהם גם בסביבות המוגנות לכאורה; הם חשופים למחלות; ומספרם הקטן מביא לירידה במגוון הגנטי ול[[זיווג שארים|זיווגי שארים]]. מעריכים כי כיום (2011) חיים פחות מ-50 קרנפים מסוג זה ב[[טבע]].

המחקרים הראשונים אודות קרנפי ג'אווה בוצעו ב-[[1787]] על ידי [[סביבתנות|סביבתנים]] לא-מקומיים, כששני קרנפים נורו על האי. [[גולגולת|גולגולותיהם]] נשלחו לסביבתן ה[[הולנד]]י הידוע [[פטרוס קמפר]]. קמפר נפטר ב-[[1789]] בטרם הספיק לפרסם את גילויו כי מדובר במין שונה מאלו שהיו ידועים עד אז. קרנף ג'אווה נוסף נורה ב[[סומטרה]], וגופתו נשלחה ל[[ז'ורז' קיווייה]], מדען [[צרפת]]י נודע. קיווייה הכיר בבעל החיים כמין נפרד ב-[[1822]], ובאותה שנה העניק לו אנסלם גאֵטן דֶמָרֶה את השם המדעי "''Rhinoceros sondaicus''". בכך הוא המין האחרון שזוהה במשפחת ה[[קרנפיים]] <ref>{{הערה|1=Rookmaaker, Kees (2005). "First sightings of Asian rhinos", in Fulconis, R.: Save the rhinos: EAZA Rhino Campaign 2005/6. London: European Association of Zoos and Aquaria, 52.</ref>}}.

* '''''Rhinoceros sondaicus annamiticus''''', או "קרנף ג'אווה וייטנאמי" - הוא תת-מין שבעבר חי ברחבי [[וייטנאם]], [[קמבודיה]], [[לאוס]] ואף ב[[תאילנד]] וב[[מלזיה]]. עד לאוקטובר 2011 הייתה קבוצה שנאמדה בפחות מ-12 פרטים. הקרנף הווייטנאמי האחרון נהרג ב-25.10.2011 על ידי ציידים לא חוקיים שחיו ביערות הנמוכים שב[[הפארק הלאומי קאט טיין|פארק הלאומי קאט טיין]] שבווייטנאם. מניתוח ממצאים גנטיים, עולה כי ה[[אב קדמון|אב הקדמון]] המאוחר ביותר של שני תת-המינים חי לפני 300,000 עד שני מיליוני שנים לערך<ref name{{הערה|שם="five">|1=Fernando, Prithiviraj; Gert Polet, Nazir Foead, Linda S. Ng, Jennifer Pastorini, and Don J. Melnick (June 2006). "Genetic diversity, phylogeny and conservation of the Javan hinoceros (Rhinoceros sondaicus)". Conservation Genetics 7 (3): 439–448.</ref><ref>}}{{הערה|1=Asian Rhino Specialist Group (1996). Rhinoceros sondaicus ssp. annamiticus. 2007 IUCN Red List of Threatened Species. IUCN 2007. Retrieved on January 13, 2008.</ref>}}.

* '''''Rhinoceros sondaicus inermis''''', או "קרנף ג'אווה הודי", הוא תת-מין שתפוצתו השתרעה מ[[בנגל]] ועד ל[[בורמה]]. כיום משערים כי הוא נכחד בעשור הראשון של [[המאה ה-20]]. מאפיינו הבולט של תת-מין זה היה קרניים קטנות מאוד אצל ה[[זכר]]ים והיעדרן המוחלט אצל ה[[נקבה|נקבות]]. המצב הפוליטי בבורמה מנע את קיומן של הערכות מסודרות של מצב המין במדינה, אולם הסיכויים לשרידתו של המין נמוכים מאוד<ref name{{הערה|שם="foose7">|1=Foose, Thomas J. (1997), Asian Rhinos – Status Survey and Conservation Action Plan., IUCN, Gland, Switzerland, and Cambridge, UK, ISBN 2-8317-0336-0.</ref><ref>}}{{הערה|1=Rookmaaker, Kees (1997). "Records of the Sundarbans Rhinoceros (Rhinoceros sondaicus inermis) in India and Bangladesh". Pachyderm 24: 37–45.</ref><ref name}}{{הערה|שם="rook">|1=Rookmaaker, L.C. (June 2002). "Historical records of the Javan rhinoceros in North-East India". Newsletter of the Rhino Foundation of Nature in North-East India (4): 11–12.</ref>}}.

קרנפי ג'אווה קטנים יותר מבני דודם [[קרנף הודי|הקרנפים ההודים]], ודומים בגודלם ל[[קרנף צר שפה|קרנפים צרי השפה]]. אורך גופם (כולל הראש) עשוי להגיע ל-3.2 מטרים, וגובהם בין 1.4 ל-1.7 מטר. משקל הבוגרים מוערך בין 900 ל-2,300 קילוגרמים, אף שלא נעשו מדידות מסודרות של המין בשל נדירותו<ref name{{הערה|שם="eric" />}}. [[דו-צורתיות זוויגית|דו-הצורתיות הזוויגית]] אינה משמעותית, אם כי הנקבות מעט גדולות יותר. הקרנפים בווייטנאם קטנים במידה ניכרת מאחיהם באי ג'אווה, לפי מחקרים שנסתמכו על צילומי הקרנפים ועל טביעות הרגליים שלהם<ref name{{הערה|שם="van1">|1=van Strien, Nico (2005). "Javan Rhinoceros", in Fulconis, R.: Save the rhinos: EAZA Rhino Campaign 2005/6. London: European Association of Zoos and Aquaria, 75–79.</ref>}}.

בדומה לקרנפים ההודים, לקרנפי ג'אווה קרן אחת בלבד (לקרנפים האפריקניים ול[[קרנף סומטרה]] שתי קרניים). קרנו היא הקטנה ביותר מבין אלו של הקרנפים החיים, ואורכה בדרך-כלל אינו עולה על 20 סנטימטרים. הקרנף אינו משתמש בקרנו בזמן מאבקים עם קרנפים האחרים, ובמקום זאת הוא משתמש בה על מנת להעמיק שלוליות, למשוך צמחים מטה על מנת לאוכלם ולפלס את דרכו בין צמחייה עבותה. [[שן חותכת|שיניו החותכות]] ארוכות וחדות, והן משמשות אותו בזמן מאבק. מאחורי השיניים החותכות נמצאות שתי שורות של [[שן טוחנת|שיניים טוחנות]] המשמשות ללעיסת צמחים קשים. בדומה לקרנפים אחרים, חושי ה[[ריח]] וה[[שמיעה]] שלו חדים, אולם [[ראייה|ראייתו]] חלשה מאוד. [[תוחלת חיים|תוחלת חייו]] עומדת על 30 - 45 שנים<ref name{{הערה|שם="van1" />}}.

עורו של הקרנף חסר שיער ומכוסה כתמים, וצבעו אפור או אפור-חום. קפלי עור בולטים נמצאים באזור הכתף, הגב והישבן. הקפלים הללו משווים לעור הקרנף מראה של שריון מגן. בשל הסיכונים שבהתערבות בחייו של מין כה נדיר, דרך הלמידה העיקרית את מאפייניו של הקרנף היא דרך דגימות הצואה שהוא מותיר ומצלמות המפוזרות בתחומי המחייה שלו. רק לעתים רחוקות הם נראים או נמדדים ישירות <ref>{{הערה|1=Munro, Margaret. "Their trail is warm: Scientists are studying elusive rhinos by analyzing their feces", National Post, May 10, 2002.</ref>}}.

האוכלוסייה העולמית של קרנפי ג'אווה מונה לכל היותר מאה פרטים בטבע, אפילו לפי הערכות אופטימיות. הם נחשבים לנדירים ביותר מבין ה[[יונקים]] הגדולים, אף שאחדים טוענים כי [[קרנף סומטרה|קרנפי סומטרה]] נמצאים בסיכון רב יותר בשל העובדה שההגנה על תחום מחייתם חלשה יותר. כיום חיים קרנפי ג'אווה בשני אזורים בלבד: [[הפארק הלאומי אוג'ונג קולון]] שבקצה המערבי של האי ג'אווה, וב[[הפארק הלאומי קאט טיין|פארק הלאומי קאט טיין]], כ-150 קילומטרים צפונית ל[[הו צ'י מין סיטי]]<ref name{{הערה|שם="five" /><ref name}}{{הערה|שם="mark">|1=Derr, Mark. [http://www.nytimes.com/2006/07/11/science/11rhin.html?_r=1&oref=slogin Racing to Know the Rarest of Rhinos, Before It’s Too Late]", The New York Times, July 11, 2006. Retrieved on 2007-10-14.</ref>}}.

בעבר, תפוצתם של קרנפי ג'אווה השתרעה מ[[אסאם]] ו[[בנגל]] (שם היא חפפה את תפוצתם של קרנף סומטרה והקרנף ההודי), מזרחה דרך [[מיאנמר]], [[תאילנד]], [[קמבודיה]], [[לאוס]], [[וייטנאם]] ודרומה לכיוון [[חצי האי המלאי]], איי [[ג'אווה]] ו[[סומטרה]], וייתכן שאף [[בורניאו]]<ref name{{הערה|שם="earl">|1=Cranbook, Earl of; Philip J. Piper (2007). "[The Javan Rhinoceros Rhinoceros Sondaicus in Borneo". The Raffles Bulletin of Zoology 55 (1): 217–220. University of Singapore. Retrieved on 2007-11-04.</ref>}}. הקרנפים חיים ב[[יער גשם טרופי|יערות גשם]] צפופים, בינות עשבים גבוהים, [[קנה (צמח)|קנים]] ו[[סוף]], לרוב בסמוך ל[[נהר]]ות, ל[[מישור הצפה|מישורי הצפה]] או אזורים עם שלוליות בוץ רבות. תת-המין הווייטנאמי חי באזורים גבוהים יחסית לתת-המין השני, כנראה בשל הגעת האדם וציד בלתי חוקי<ref name{{הערה|שם="foose7" />}}.

תחומי מחייתם של קרנפי ג'אווה נמצאים בתהליך הצטמצמות מזה אלפי שנים. בסביבות שנת [[1000 לפנה"ס]] הגיעו הקרנפים עד לתוככי [[סין]], אולם גבולה הצפוני של תפוצתם החל לנוע דרומה בקצב ממוצע של 500 מטרים בשנה, בעיקר בשל הרחבת תחומי המחייה של בני האדם באזור<ref name{{הערה|שם="re21">|1=Corlett, Richard T. (2007). "The Impact of Hunting on the Mammalian Fauna of Tropical Asian Forests". Biotropica 39 (3): 202–303.</ref>}}. הם נכחדו מהודו בעשור הראשון של [[המאה ה-20]]<ref name{{הערה|שם="rook" />}}. בחצי האי המלאי הוא ניצוד ללא הבחנה עד שנכחד ב-[[1932]] <ref>{{הערה|1=Ismail, Faezah. "On the horns of a dilemma", New Straits Times, June 9, 1998.</ref>}}. ציידים מקומיים וחוטבי עצים בקמבודיה טוענים כי הבחינו בקרנפי ג'אווה ב[[הרי קרדאמום]], אולם סקרים שנערכו באזור לא מצאו עדות לקיומם <ref>{{הערה|1=Daltry, J.C.; F. Momberg (2000). Cardamom Mountains biodiversity survey. Cambridge: Fauna and Flora International.</ref>}}.

שטחן של טריטוריות המחייה של הזכרים נע בין 12 ל-20 קילומטרים רבועים; הטריטוריות של הנקבות קטנות יותר, ושטחן בין 3 ל-14 קמ"ר בלבד. הטריטוריות של הזכרים חופפות זו את זו במידה מועטה מזו של הנקבות. לא ידוע אם הקרנפים נלחמים זה בזה בשל תחרות על שטחי מחיה<ref name{{הערה|שם="hutch">|1=Hutchins, M.; M.D. Kreger (2006). "Rhinoceros behaviour: implications for captive management and conservation". International Zoo Yearbook 40: 150–173. Zoological Society of London.</ref>}}. הזכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם באמצעות ערימות גללים ושתן. כן נראה כי הקרנף מתקשר עם בעלי חיים אחרים באמצעות שפשוף האדמה בכפות רגליו ובאמצעות כיפוף עצים צעירים.

קרנפי ג'אווה שקטים באופן ניכר מהקרנפים הסומטרים, לכן קיימות רק הקלטות מעטות של הקולות שהם משמיעים. לקרנפים הבוגרים אין [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] זולת ה[[אדם]]. הקרנפים, ובמיוחד אלו החיים בווייטנאם, ביישנים ונסוגים לתוך היער כל אימת שיתקרב אליהם אדם. זוהי תכונה חשובה התורמת להישרדותו, אך היא מקשה על חקירת מאפייניו והתנהגותו של הקרנף <ref>{{הערה|1=Santiapillai, C. (1992). "Javan rhinoceros in Vietnam". Pachyderm 15: 25–27.</ref>}}. עם זאת, הקרנף לא יהסס לתקוף באגרסיביות אדם שיתקרב אליו יתר על המידה. תקיפה שכזו עלולה לכלול דקירה עם השיניים החותכות של ה[[לסת תחתונה|לסת התחתונה]] ודחיפה חזקה בעזרת הראש<ref name{{הערה|שם="hutch" />}}. אם כן, באופן יחסי התנהגותו אנטי-חברתית, וייתכן כי זוהי [[הסתגלות אבולוציונית|אדפטציה]] ללחצים המופעלים על המין ואוכלוסייתו; ראיות מן העבר מצביעות כי בעבר היו קרנפי ג'אווה ידידותיים יותר, בדומה למיני קרנפים אחרים<ref name{{הערה|שם="five" />}}.

קרנפי ג'אווה הם בעלי חיים צמחוניים, ונוהגים לאכול מגוון רב של [[צומח|צמחים]]. חלקי הצמחים המועדפים עליהם הם נבטים, ענפים קטנים, עלים צעירים ופירות שנשרו. הם ניזונים בעיקר מצמחים שגדלים באזורים שטופי שמש כמו [[קרחת יער|קרחות יער]] ואדמות ללא עצים גבוהים. מבחינת התזונה, קרנפים אלו הם הסתגלנים ביותר מבין הקרנפים החיים. לפי הערכות, הקרנף מכניס לגופו כ-50 קילוגרמים של צמחים מדי יום. בדומה לקרנף הסומטרי, הוא צריך לשלב מקורות מלח בתזונתו. מספר קרנפים נצפו שותים מים מלוחים, כנראה מכיוון שאין באזור מחייתם אתרי ליקוק מלח<ref name{{הערה|שם="van1" />}}.

הרגליהם המיניים של קרנפי ג'אווה לא ידועים לאשורם מכיוון שעל-פי רוב החוקרים שומרים על מרחק רב מהקרנפים, וכן בשל העובדה שלא מוחזקים קרנפי ג'אווה בגני חיות. הנקבות מגיעות ל[[בגרות מינית]] בגיל שלוש עד ארבע שנים, בעוד שה[[זכר]]ים מגיעים אליה בגיל שש. משך ה[[היריון]] נע בין 16 ל-19 חודשים, לאחריהם הגור ניזון מחלב אימו במשך כשנתיים. המרווח בין הלידות הוא ארבע עד חמש שנים. נהגי הרבייה של ארבעת מיני הקרנפים האחרים הם דומים מאוד, לכן משערים כי נהגיהם של קרנפי ג'אווה דומים אף הם <ref>{{הערה|1=Hutchins, M.; M.D. Kreger (2006). "Rhinoceros behaviour: implications for captive management and conservation". International Zoo Yearbook 40: 150–173. Zoological Society of London.</ref>}}.

הסיבה המרכזית להידלדלות הקריטית של אוכלוסיות קרנפי ג'אווה הייתה ציד בלתי-חוקי שנועד להשגת [[קרן (זואולוגיה)|קרניהם]] היקרות. קרניהם נסחרו ב[[סין]] במשך למעלה מ-2,000 שנים, שכן ה[[רפואה סינית|רפואה הסינית]] מייחסת להן סגולות מרפאות. עורם של הקרנפים שימש כחומר גלם להכנת [[שריון|שריונות]] לחיילים הסיניים, וכן מספר שבטים מקומיים בווייטנאם השתמשו בו כאחד הרכיבים בנוגדן ל[[ארס]] של [[נחש]]ים <ref>{{הערה|1=Stanley, Bruce. "Scientists Find Surviving Members of Rhino Species", Associated Press, June 22, 1993.</ref>}}. קושי נוסף התעורר בהגברת המודעות בקרב המקומיים העניים, שהעדיפו למכור את החיה "חסרת התועלת" עבור סכום גדול של [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]<ref name{{הערה|שם="re21" />}}. כאשר [[אמנת וושינגטון (חיות מוגנות)|אמנת וושינגטון לחיות מוגנות]] (CITES) נכנסה לראשונה לתוקף ב-[[1975]], קרנפי ג'אווה הוכנסו תחת הנספח הראשון, כלומר, נאסר הסחר בכל איבר מגופו של קרנף ג'אווה או במוצר שיוצר מאיבריו <ref>{{הערה|1=Emslie, R. (1999), African Rhino. Status Survey and Conservation Action Plan., IUCN/SSC African Rhino Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland and Cambridge, UK, ISBN 2831705029.</ref>}}. מבדיקות שנערכו בשוק השחור עולה כי מחירו של קילוגרם אחד של קרני קרנפים אסייתיים (קרנף ג'אווה, קרנף סומטרה וקרנף הודי) עשוי להגיע עד 30,000 דולרים, פי שלושה מערכן של קרני קרנפים אפריקאיים (קרנף צר שפה וקרנף רחב שפה)<ref name{{הערה|שם="eric" />}}.

סיבה נוספת שהביאה להצטמצמות אוכלוסיות הקרנפים הייתה אובדן [[בית גידול|בתי גידול]] טבעיים, שהוסבו לאזורים [[חקלאות|חקלאיים]]. עם זאת, כיום גורם זה אינו משמעותי כיוון שהקרנפים כה מעטים וחיים רק בשני אזורים המוגנים על-פי תחיקה לאומית. על אף מאמצי ה[[מצב שימור|שימור]] הרבים, הסיכויים להישרדותו של המין נראים נמוכים מאי-פעם: מספרם קטן מאוד, והעובדה שתחום תפוצתם מצומצם מאוד טומנת בחובה סכנות נוספות, שנובעות מאי-היכולת של האוכלוסייה לספוג "מכות" נוספות (מחלות למשל). חוקרים מעריכים כי כדי לשמור על המגוון הגנטי של המין יש צורך באוכלוסייה של כ-100 קרנפים<ref name{{הערה|שם="mark" />}}.

חצי האי אוג'ונג קולון נחרב עם התפרצותו של [[הר געש|הר הגעש]] [[קרקטואה]] ב-[[1883]]. קרנפי ג'אווה התיישבו מחדש באזור לאחר ההתפרצות, אולם בני האדם לא חזרו למקום במספרים גדולים, ובכך הפך המקום לאזור בטוח לקרנפים<ref name{{הערה|שם="mark" />}}. ב-[[1931]], כשהמין עמד על סף הכחדה בסומטרה, הכריזה ממשלת [[אינדונזיה]] על המין כמין מוגן, והוא נחשב ככזה עד ימינו<ref name{{הערה|שם="foose7" />}}. בסקר שנערך ב-[[1967]] נאמד מספר הקרנפים באזור אוג'ונג קולון בכ-25 פרטים בלבד. עד שנת [[1980]] הוכפל מספר הקרנפים, ומאז נשאר יציב. באזור אוג'ונג קולון אין לקרנפים טורפים טבעיים; למרות זאת, הם נאלצים להתחרות מול בהמות אחרות על המשאבים שממילא אינם מצויים בשפע. תחרות זו היא כנראה הסיבה לכך שמספר הקרנפים בחצי האי נמוך מ[[כושר נשיאה|כושר הנשיאה]] של המקום<ref>{{הערה|1=Dursin, Richel. "Environment-Indonesia: Javan Rhinoceros Remains At High Risk", Inter Press Service, January 16, 2001.</ref>}}.

בפארק הלאומי "קאט טיין" שבווייטנאם מצויים הקרנפים הנותרים מתת-המין ''R.s. annamiticus''. בעבר היו הקרנפים נפוצים באזור דרום מזרח אסיה. ב[[מלחמת וייטנאם]] נעשה שימוש בטקטיקות שונות, שזרעו הרס רב ב[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]] בהן חיו הקרנפים: השימוש ב[[נפלם]], השרה מלאכותית של [[עלה|עלים]] ([[אייג'נט אורנג']]), הפצצות אוויריות ושימוש ב[[מוקש]]ים - כולם פגעו בקרנפים, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף. כמו כן, כל האזור הוצף בכלי נשק זולים, והמקומיים החלו לצוד את הקרנפים באמצעות כלי נשק במקום במלכודות שיעילותן נמוכה יותר. בתחילת [[שנות ה-90]] נמצאו עקבות של למעלה מ-15 קרנפים, אולם החוקרים חוששים כי מספרם ירד, וכעת אחדים מעריכים כי האוכלוסייה מונה שלושה עד שמונה קרנפים ממין נקבה, ואף לא זכר אחד<ref name{{הערה|שם="lucy">|1=Williamson, Lucy. "Baby boom for near-extinct rhino", BBC News, September 1, 2006. Retrieved on 2007-10-16.</ref>}}<Ref name="mark" />.

בתחילת [[המאה ה-19]] הוצגו לפחות ארבעה קרנפים בגני חיות ב[[אדלייד]], ב[[כלכותה]] וב[[לונדון]]. מספר הקרנפים שהוחזקו בשבי ושתועדו הוא לפחות 22, וייתכן כי המספר גדול יותר שכן בעבר היה בלבול בין קרנף ג'אווה לקרנף ההודי <ref>{{הערה|1=Rookmaaker, L.C. (2005). "A Javan rhinoceros, Rhinoceros sondaicus, in Bali in 1839". Zoologische Garten 75 (2): 129–131.</ref>}}. קרנפי ג'אווה מעולם לא הסתדרו היטב בחיי השבי: הקרנף המבוגר ביותר שחי בשבי הגיע לגיל 20, כמחצית מגילם של קרנפים החיים בטבע. קרנף ג'אווה האחרון שחי בשבי מת בגן החיות ב[[אדלייד]] שב[[אוסטרליה]] בשנת [[1907]]. התוכניות להקמת [[גרעין רבייה|גרעיני רבייה]] של קרנפים סומטרים ב[[שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90|ה-90]] נכשלו, ולכן לא סביר כי יהיו ניסיונות להקים גרעיני רבייה דומים עבור קרנפי ג'אווה<ref name{{הערה|שם="eric" />}}.