רב פורים – הבדלי גרסאות

התקיימו ומתקיימים שינויים במהותו של רב פורים, לעתים המינוי ניתן לתלמיד מוכשר ו[[עילוי (לימוד)|עילוי]], אשר רמתו תאפשר הרצאת חידושי תורה הומוריסטיים ומבדחים; כך לדוגמה מונה הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב פורים ב[[ישיבת וולוז'ין]]‏‏‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=10892&q= שבת הראי"ה פורים]

‏</ref>}} כשהשיר ב[[עברית]] שחיבר לקראת המאורע הוביל לתשבחות מצד רבו [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב מוולוז'ין]]. בחירת הרב מתמקדת לרוב ביכולת הכריזמטיות וההומור שלו, כך למשל, הרב [[ישראל מאיר לאו]] נבחר כרב פורים ב[[ישיבת פונוביז']] ב[[בני ברק]] ו[[אברהם רביץ]] ב[[ישיבת חברון]].

קיימת השערה <ref>{{הערה|1= [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=84996 שו"ת מאתר "מורשת"] </ref>}} שהמנהג הגיע לישיבות ליטא ממקומות בהם היו ממנים רב חלופי לפורים למקרה בו יהיה באותו היום צורך דחוף לפסוק הלכה והרב לא יוכל לעשות זאת כי הוא קיים את מצוות היום והשתכר "עד דלא ידע".

המנהג לא היה ידוע אצל היהודים בארצות המוסלמים, כפי שניכר בדברי ה[[חיד"א]] <ref>{{הערה|1='''מעגל טוב''', ירושלים תרצ"ד, 138-139</ref>}} משנת [[1778]]; וישנה גם התנגדות פוסקים מאסכולה זו למנהג זה. כך הרב [[עובדיה יוסף]]<ref>{{הערה|1=[[שו"ת]] '''[[יחווה דעת]]''', ירושלים תשמ"ג, חלק ה, סימן נ, 222</ref>}} מביע התנגדות למנהג של השמעת ביקורת ולגלוג על יד רב פורים, ומציין אגדה הטוענת שהרב [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] מת כתוצאה מזלזול ועלבונות של רב פורים. בשנת תשע"א יצא גם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהתנגדות נחרצת למנהג.