|
מינוי צאצאים ומקורבים למשרות בכירות הוא הנוהג הרווח והמקובל בחברות פרטיות, שאחת המטרות העיקריות של מייסדיהן היא להעבירן לצאצאיהם. הנוהג לקדם קרובי משפחה וצאצאים בולט פחות בחברות ציבוריות, אך רווח בהן הנוהג לקדם חברים, בעלי רקע חברתי דומה, וכדומה.
ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] ב[[ישראל]] נאסר הנפוטיזם בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, ב[[פקודת העיריות]], בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח - 2007, ולעתים אף מכוח נהלים פנימיים<ref>{{הערה|1=לעניין פסילת מועמדותה של מתמחה במשפטים, מהתמחות בבית המשפט העליון, משום שאביה שימש כרשם של בית משפט השלום, ראה את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/17-7-2013b.pdf ע"ע 31756-01-12, מוראני מאיסאנה - מנהל בתי המשפט ואח'; ביום 17.7.2013].</ref>}}. למרות כל זאת, דו"ח [[מבקר המדינה]] מצביע מזה שנים על העדפת קרובים בישראל.{{הערה|ד"ר דוד סיון, [http://www.faz.co.il/story_1617 נפוטיזם, עוד סיבה להפרטה], באתר "ארץ הצבי", 1 באוגוסט 2003}}{{הערה|{{nrg|שני מזרחי|המבקר: חמולות משפחתיות בחברות ציבוריות|660/748|19 בנובמבר 2007|}}}}{{הערה|1=[http://www.npv.co.il/news_h.php?id=159] {{קישור שבור|6.5.2011}}}}{{הערה|{{TheMarker1|ליאור דטל|הכל נשאר במשפחה: עובדים במשרדי הממשלה מפקחים על קרובי משפחתם|career/1.539626|6 במאי 2009}}}}
==ראו גם==
|
