מחמוד א-זהאר – הבדלי גרסאות

לאחר ההתנקשויות בחיי מנהיגי החמאס הפך א-זהאר לאחד מבכירי הנהגת החמאס ברצועת עזה. ב-[[10 בדצמבר]] [[2003]] ניצל א-זהאר מניסיון התנקשות של מטוס [[אף-16]] של [[חיל האוויר הישראלי]]{{הערה|עלי ואקד ופליקס פריש, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2751515,00.html א-זהאר ניצל מניסיון התנקשות], באתר [[ynet]],{{כ}} 03.09.03}}. במהלך 2004 דווח בתקשורת הישראלית לסירוגין כי א-זהאר משמש כראש הנהגת חמאס ברצועת עזה לצד הטענה כי הוא משמש בכיר בהנהגה הקולקטיבית של התנועה<ref>{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=117912 נענע10 - מוחמד א-זהאר יחליף את רנטיסי ברצועה - חדשות<!-- Bot generated title -->]</ref>}}. במהלך 2005, עם החלטתה של חמאס לקבל את הרגיעה, התראיין א-זהאר לכלי תקשורת ישראליים והדגיש כי התנועה לא תסכים להארכתה אילולא יקיימו ישראל והרשות הפלסטינית את התחייבויותיהן. גורמים ברשות הפלסטינית ובישראל טענו אז כי א-זהאר מוביל בחמאס את המחנה הקיצוני, שאינו מוכן לשנות את מדיניות התנועה{{הערה|ברק רביד, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/997/639.html חמאס על סף פילוג], באתר [[nrg]], {{כ}} 20.10.05}}. לאחר ניצחון חמאס בבחירות ב-2006, מחמוד א-זהאר מונה לתפקיד שר החוץ בממשלתה. לאחר [[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה]], הוא פוטר מתפקידו באופן רשמי. לצד זאת, המשיך לייצג את ממשלת החמאס. ב-2010, בעת המגעים בין ישראל לחמאס להשגת עסקת שחרור אסירים, תיארו הדלפות בתקשורת הישראלית את א-זהאר דווקא כמי שמוביל את המחנה המתון בתנועה{{הערה|אבי יששכרוף ועמוס הראל, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1152598.html משבר בצמרת החמאס], באתר [[הארץ]], {{כ}} 26.02.10 }}.