צרפת החדשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
new free version (GlobalReplace v0.3) |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 68:
בשנת 1627 ייסד הקרדינל [[רישלייה]], יועצו של המלך לואי ה-13, את "'''החברה של צרפת החדשה'''" (או בשמה המלא בצרפתית: "Compagnie des Cent-Associés de la Nouvelle-France"). מטרותיו של הקרדינל היו לחזק את ההתיישבות הצרפתית, אך גם לאסור על אנשים שאינם קתולים להתיישב באזור שבשליטה הצרפתית. החברה החזיקה בידיה את המונופול על סחר בפרוות, ובראשה עמד דה שמפלן עצמו, עד מותו בשנת 1635.
בשנת 1640 מנו המתיישבים הצרפתיים בסך הכול כ-360 נפשות. הבריטים שהחלו להתיישב באזורים אחרים של עמק הנהר סנט לורנס, במקביל לצרפתים, הצליחו הרבה יותר. היישובים הבריטיים שגשגו, ואוכלוסייתם הייתה רבה מזו של אלה הצרפתיים. הבריטים אף כבשו את קוויבק בין השנים 1629 ל-1632
לאחר מותו של דה שמפלן השתלטה הכנסייה הקתולית על המושבה. אנשיה, בראשות פול שומדי דה מזונב (Paul Chomedey de Maisonneuve), הקימו ב-1642 יישוב בשם ויל-מארי, על אי בנהר סנט לורנס, יישוב שזכה לימים לשם "[[מונטריאול]]" ועתיד להפוך לעיר הצרפתית הגדולה ביותר בקנדה. ב-[[1659]] מונה [[פרנסואה דה לאוול]] ל[[בישוף]] צרפת החדשה.
שורה 85:
{{ערך מורחב| לואיזיאנה הצרפתית }}
משנות הששים של המאה ה-17 החלו הצרפתים במסעות חקר ממרכז המושבה דרומה. חלקם תרו את אזור [[הימות הגדולות|האגמים הגדולים]] וחלקם המשיכו וגילו את [[נהר המיסיסיפי]].
בשנת 1682 הגיע לאזור שפך נהר המיסיסיפי במפרץ מקסיקו החוקר הצרפתי [[רובר קוואלייה דה לה סאל]]. הוא קרא לאזור עמק המיסיסיפי על שמו של [[לואי ה-14]] - "לואיזיאנה". לה סאל קיבל אישור משר הימייה הצרפתי להתיישב באזור השפך, וסיים את חייו באורח טראגי ב-1687, בנסיון התיישבות כושל באזור [[טקסס]]
ההתיישבות בלואיזיאנה בהנהגתו של מושל צרפת החדשה לואי דה פרונטנאק
רוב היישובים שכנו לאורך נהר המיסיסיפי, ויובליו שימשו נתיב התחבורה והמסחר העיקרי של היישובים ותחנות הסחר.
עיקר ההתיישבות הצרפתית לאורך המיסיסיפי נעשתה על ידי הקמת מצודות.
בשנת [[1699]] הקים [[פייר לה מויין ד'איברוויל]]
}}
את התיישבות הקבע הראשונה באזור זה - [[בילוקסי]] (כיום במדינת [[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]] - ארצות הברית). ב-1701 ייסד החוקר הצרפתי אנטואן דה לה מוט מבצר בלואיזיאנה העלית, שנקרא דטרואה (כיום העיר [[דטרויט]], ארצות הברית).
כבירת חבל לואיזיאנה שימשה בתחילה העיר [[מוביל (אלבמה)|מוביל]] ולאחריה [[בילוקסי (מיסיסיפי)|בילוקסי]].
שורה 104:
לא חלפו חמש שנים, ומלחמה חדשה ("[[מלחמת המלכה אן]]") פרצה ב-1702. בעקבות פרוץ [[מלחמת הירושה הספרדית]] באירופה ב-1701, התלקחו עימותים בין הבריטים לבין הצרפתים גם בזירה האמריקנית. ב-1710 כבשו הבריטים שוב את פורט רויאל ואת אקדיה, והאזור הפך למחוז הבריטי [[נובה סקוטיה]]. ב-1713 נחתם [[הסכם אוטרכט]] בו ויתרו הצרפתים על [[אקדיה]], [[ניופאונדלנד]] ו[[מפרץ הדסון]] לטובת בריטניה. בידי הצרפתים נשארו שני איים באזור שנכבש: איל רויאל ואיל סן-ז'ן.
לאחר חתימת הסכם אוטרכט החלה המושבה לשגשג. ב-1720 נמנו במושבה כ-25,000 תושבים. ב-1740 הגיע מספרם של תושבי צרפת החדשה לכ-50,000
. באותה תקופה נסללה דרך המלך(Chemin du Roi) ממונטריאול לקוויבק סיטי. התקופה זכתה לשם "תור הזהב של צרפת החדשה.
השקט נשמר באזור עד 1744, עת תקפו הבריטים שוב במערכה שנקראה "[[מלחמת המלך ג'ורג']]", שוב על רקע מלחמה אחרת - [[מלחמת הירושה האוסטרית]]. המערכה נמשכה עד 1748, ובמסגרתה כבשו הבריטים את מצודת לואיבור (Louisbourg) באזור אקדיה, אך השיבו אותה לצרפתים במסגרת הסכם אקס לה שאפל (Aix-la-Chapelle).
|