מחאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.0.208.254 (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.66.108.129
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 14:
 
דפוס מחאה שמתקיים במרחב הממוחשב ומשפיע על המציאות הפוליטית הממשית.
האינטרנט משפיע על האופן בו האזרחים תופסים את הפוליטיקה ועל אופן ההשפעה שלהם עליה. מדיום מקוון זה מעניק ליחידים או לקבוצות קטנות אמצעים חדשים וכך מעצים את כוחם הפוליטי. <ref>{{הערה|1= שפרמן קרין תמר, מחאה.com, אתר idi, ביוני, 2010</ref>}}
 
אחד האמצעים להגברת כוחם של המוחים ברשת הוא ביטול מחסומים פיזיים ומרחביים. משתתפי המחאה המקוונת לא מוגבלים כיום במגבלות גאוגרפיות, סטאטוס חברתי-כלכלי, מגדרי, רמת השכלה או תעסוקה, כל מי שרוצה להיות חלק במחאה, יש באפשרותו נגישות מקוונת. עניין זה מרחיב את המאגר הפוטנציאלי של אנשים המתגייסים למחאה הפוליטית. אמצעי נוסף הוא יצירת רשתות חברתיות שמאפשרות לאנשים להתארגן בקבוצות בעלות התעניינות או אידאולוגיה משותפת וכך גם התגבשות למטרות מחאה פוליטית. פרט יכול להיות פעיל במגוון של רשתות חברתיות. חיזוק הקשרים הבין- אישיים ברשתות החבריות גורם לפרטים לתפוס את עצמם כחלק מקהילה גדולה יותר, להיות חזקים יותר בכוחם הפוליטי ובעלי פוטנציאל רב יותר לפעול.<ref>{{הערה|1= Garrett R. Kelly, Protest in an Information Society: A Review of Literature on Social Movements and New ICT's, Information, communication & Society, 2006
}}
</ref>
 
ישנו מגוון של אמצעי מחאה מקוונים. אחד האמצעים בפופולאריים ביותר הוא מכתבי שרשרת שמועברים מדי יום למאות אלפי גולשים וחושפים אותם למחאה בנושא מסוים. בתמורה מתבקשים הגולשים להגיע להפגנה בנושא, לחתום על עצומה, לתרום כסף או תרומה מסוג אחר או להעביר את המכתב הלאה. חברי כנסת ומועמדים לראשות הממשלה משתמשים גם הם במכתבי השרשרת כדי לגייס תומכים וחברי מפלגה חדשים. אמצעי מחאה נוסף והפופולארי בעיקר ב[[בלוג|בלוגים]] הוא כתיבת יומן רשת כלומר אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות טקסט (פוסטים) שעוסקות בחייו של הבלוגר– חוויותיו ודעותיו על העולם. אמצעים נוספים הם: הקמת קבוצות מחאה וירטואליות ב[[פייסבוק]], שליחת הודעות ב[[טוויטר]], העלאת סרטונים ל[[יו-טיוב]], התקפת אתרים הכוללת השחתה או הפלה של אתרים, והתגובתיות-[[טוקבק|טוקבקים]].
שורה 25:
=== מקרים של מחאות מקוונות באינטרנט ===
 
* '''מחאה על כרטיסים להופעה של להקת [[מטאליקה]]''' - לאחר פרסום מחירי הכרטיסים הגבוהים להופעתה של [[מטאליקה]], תומר מוסמן בן 25, סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטה למנהל, מיהר לפתוח קבוצה בפייסבוק על מנת לגבש את מתנגדי המחירים הגבוהים. קבוצה זו קראה לחרם על ההופעה בשל המחירים המופרזים. לאחר ארבעה ימים בלבד, בקבוצה היו 4000 חברים, מה שהביא לפגישתו של מוסמן עם מפיקי ההופעה והוזלת הכרטיסים. <ref>{{הערה|1= כהן שגיא, כשה"לייק" החליף את המגאפון: המחאה עוברת לפייסבוק, אתר מעריב, במאי, 2010</ref>}}
 
* '''מחאה על הרפורמה למניעת רעש''' - במרץ [[2010]], יזם השר לאיכות הסביבה, [[גלעד ארדן]], רפורמה לפיה לא יהיה ניתן להפעיל כלי נגינה במהלך היום. הדבר עורר את זעמם של מוזיקאים חובבים רבים. נמרוד פרידברג בעל חברת Feed Media ליחסי ציבור וניהול מוניטין ברשת הנהיג קבוצת פייסבוק שמחתה נגד התקנות החדשות. חברי הקבוצה שלחו מכתבים רבים ללשכתו של ארדן על מנת להפעיל עליו לחץ לשינוי החוק ובסוף הצליחו במטרתם וגרמו לביטול החוק.
 
* '''מחאה מקוונת נגד הכרייה בדיונה האחרונה של ערבה''' - מחאה של מפלגת [[התנועה הירוקה]] הקוראת לכל האנשים בישראל להתחייב ב-100 ש"ח כדי רכוש [[דיונה]] מ[[מינהל מקרקעי ישראל]] במידע וידרש. מדובר בדיונה אחרונה מסוגה ב[[הערבה|ערבה]] שבה [[בעלי חיים]] ייחודיים שעלולה להיעלם במידה וקבלנים יקבלו את השטח. המחאה נפתחה באתר של התנועה ומשכה כ-2000 מתחייבים לחתום. <ref>{{הערה|1= דורי בן ישראל קריו, קונים את החולות, אתר mizbala, במאי, 2011. </ref>}}
 
* '''מחאת הישראלים נגד מסירת שמות של המשתתפים בפשיטה על ספינת מרמרה''' - בעקבות בקשת [[טורקיה]] מ[[ישראל]] למסור את שמותם של המשתתפים ב[[המשט לעזה (2010)|פשיטה על ספינת מרמרה]] במאי [[2010]], ארגון "[[ישראל שלי]]" החליט לפתוח במחאה מקוונת בפייסבוק. במסגרת מחאה זו המשתמשים הישראלים פירסמו בדף פייסבוק של טורקיה משפט: "אני ישראלי – העמידו אותי לדין" בשפה טורקית. <ref>{{הערה|1= ברודו אילנה, ישראלים בעמוד הפייסבוק של טורקיה: "אנחנו ישראלים – העמידו אתנו לדין", במאי, 2011. </ref>}}
 
{{להשלים|פסקה=כן}}