סוואהילי – הבדלי גרסאות

|מדינות={{דגל|טנזניה||+}} {{כ}}‏‏<ref>{{הערה|1=‏כל הנתונים בחלק זה של הטבלה הם מאתר אתנולוג, והם מתייחסים לדוברי סווהילי כשפת אם.‏</ref>}} 350,000{{ש}}

'''סווהילי''' או '''קיסווהילי'''‏‏<ref>{{הערה|1=‏לעתים סוואהילי או קיסוואהילי, וכן סווהילית או סוואהילית.‏</ref>}}{{כ}} ('''Swahili''' או '''Kiswahili''') היא שפה מ[[משפחת שפות|משפחת]] [[שפות בנטו|שפות הבנטו]] ("בנטו צר"), שהתפתחה ב[[מזרח אפריקה]] במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה ה[[ערבית]]. ה[[דקדוק]] וה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך [[אוצר מילים|אוצר המילים]] שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת).

סווהילי מדוברת בפי 787,630 איש כ[[שפת אם]]‏‏ ([[2006]]) וכשפה שנייה בפי כ-30 מיליון דוברים<ref>{{הערה|1=‏[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=swh Ethnologue]‏</ref>}}, המשתמשים בה כ[[לינגואה פרנקה]] בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.lmp.ucla.edu/Profile.aspx?LangID=17&menu=004/ UCLA]‏</ref>}}, וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר.

הסימנים הראשונים להופעתה של הסווהילי, תוצר של מגעים בין תושבי היבשת בני [[בנטו (עמים)|עמי הבנטו]] ל[[סוחר]]ים [[ערבים]], מתוארכים לפי הערכות זהירות לשנת [[1100]] לערך‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.inst.at/trans/11Nr/ogwana11.htm Introduction]‏</ref>}}. עם זאת, ברי שראשוני הסוחרים הערבים הגיעו אל חופי מזרח אפריקה כבר ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]], תקופה בה הגיעו לשם גם ראשוני [[בנטו (עמים)|עמי הבנטו]] מ[[מרכז אפריקה]], ואילו ה[[אסלאם]] החל להתפשט בחלק זה של היבשת ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]]. הופעתה של הסווהילי מיוחסת לשלושה גורמים עיקריים: קיומה של השפה ה[[ערבית]] כשפה זרה שלטת באזור, הדמיון הרב בין שפות הבנטו שרווחו במקום, אך ריבוין באופן שמנע תקשורת בין-[[אתניות|אתנית]]. הקמת תחנות המסחר הערביות לאורך חופי [[מזרח אפריקה]] חייבה את היווצרותה של [[לינגואה פרנקה]], שבאמצעותה יוכלו שבטי הבנטו השונים לתקשר עם הזרים וכן בינם לבין עצמם. היות ששפות הבנטו באזור היו קרובות זו לזו במידה מספקת מבחינה [[דקדוק]]ית ו[[מילון|מילונית]] (אך לא מספיק כדי לאפשר [[תקשורת]] ישירה בין דובריהן), נוצר [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] [[פידג'ין]] חדש שדובר בפי תושבי החוף, ואשר הפך אט אט ל[[שפה קריאולית|שפה עצמאית]]. השפה דוברה לאורך רצועה צרה לחופו של [[האוקיינוס ההודי]] מ[[סומליה]] של ימינו בצפון, ועד [[מוזמביק]] בדרום. המילה הערבית ל"[[חוף|חופים]]", "סַוואחֶל" (سواحل), העניקה לשפה החדשה את שמה - '''סווהילי''' או '''קיסווהילי''' ("שפת החופ/ים").

אף על פי שאוצר המילים של הסווהילי הושפע באופן משמעותי מערבית, השפה שמרה במידה רבה גם על אוצר המילים המקורי ועל היסודות הדקדוקיים האופייניים לשפות בנטו. גם המילים הערביות שנשאלו אל השפה נותרו כפופות לכללים המורפולוגיים של שפות הבנטו. דבר זה אפשר את התפשטותה של השפה מערבה, אל פנים היבשת, שכן עמי הבנטו שנחשפו לה לא התקשו לאמצה. יתר על כן, סווהילי לא נתפסה כשפתה של שום [[קבוצה אתנית]] מקומית ([[אתנולקט]]), ומאחר שהיא הופיעה והתפתחה כשפת עסקים ומסחר, הדקדוק שלה היה פשוט יחסית לשפות בנטו אחרות, בדומה לכל [[פידג'ין]] אחר. ה[[טון (בלשנות)|טונליות]] המאפיינת כמעט את כל שפות הבנטו נעלמה לחלוטין (כיום היא השתמרה רק בניב בודד ב[[קניה]]), ומספר קבוצות ה[[שם עצם|שם]] (ראו להלן) הצטמצם באופן משמעותי‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.inst.at/trans/11Nr/ogwana11.htm Swahili during the Precolonial Period: 900 - 1900 AD]‏</ref>}}. שתי תופעות אלה הקלו באופן ניכר על רכישת השפה גם בקרב אנשים שאינם דוברים שפת בנטו כלשהי, ובהם [[עידן התגליות|מגלים]], [[סחר עבדים|סוחרי עבדים]] וסוחרים אחרים, [[אירופה|אירופים]] ואחרים.

ערי המסחר לאורך חופי מזרח אפריקה הגיעו לשיאן בין תחילת [[המאה ה-13]] לסוף [[המאה ה-15]], ובמקביל להן ידעה גם התרבות הסווהילית תקופת זוהר. נקודות מסחר ומאחזים סווהיליים קמו לאורך חופי אפריקה המזרחית מ[[מוגדישו]] שבמרכז [[סומליה]] בצפון, ועד [[זימבבואה הגדולה]], הנמצאת כיום ב[[זימבבואה]] בדרום‏‏‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.swahilionline.com/culture.html Culture]‏</ref>}}. [[קילווה קיסיוואני]] בדרום טנזניה נחשבה לעשירה שבהן, וערים חשובות נוספות היו [[לאמו]] בקניה ו[[סטון טאון]] ב[[זנזיבר]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏כל שלוש הערים מוכרות כ[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].‏</ref>}}. עם זאת, בפנים היבשת הוגבלה התפשטותן של השפה והתרבות במשך מאות שנים על ידי [[מונרכיה|ממלכות]] בנטו חזקות, שזיהו אותה מבחינה חברתית ופוליטית עם השפעה ערבית ועם ה[[אסלאם]]. תקופת הזוהר של ערי הסחר הסווהיליות הסתיימה עם הגעת ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]] למזרח אפריקה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]].

עם תחילת התקופה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] המודרנית במזרח אפריקה, בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], אימצו ה[[מעצמה|מעצמות]] השולטות באזור - [[האימפריה הגרמנית]], ובמידה פחותה ממנה [[האימפריה הבריטית]] ו[[האימפריה הבלגית]] - את הסווהילי כשפת ה[[שלטון]], המינהל וה[[משטרה|שיטור]]. כדי להתגייס לעבודה במגזר השלטוני נדרשו המקומיים ללמוד סווהילי, והדבר יצר תהליך המשכי, שכן גם אלה שבאו במגע עם המגזר השלטוני הפיקו תועלת מלימוד השפה. ב-[[1891]] החל תרגום ה[[תנ"ך]] לסווהילי, וב-[[1895]] החלו [[מיסיון|מסיונר]]ים להוציא לאור את ה[[עיתון]] הראשון בשפה - "Habari ya Mwezi" ("חדשות החברה"). אולם ה[[תיעוש]] וה[[עיור]] בפנים היבשת, באזור [[אגמי השבר הסורי-אפריקני#אגמי מזרח הבקע האפריקני|אגמי מזרח הבקע האפריקני]], היה הגורם החשוב ביותר להתפשטותה של השפה מערבה אל פנים היבשת‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.inst.at/trans/11Nr/ogwana11.htm Swahili during the colonial period: 1900 - 1965]‏</ref>}}. עקב תהליכים אלה נוצרה [[עיור|הגירה של כפריים]] בני עמים שונים אל המרכזים העירוניים החדשים, ויתרונה של הסווהילי כלינגואה פרנקה היה ברור. אולם בד בבד עם תהליך התפשטותה של השפה על פני שטח גדול, החלו להיווצר ניבים מקומיים של סווהילי, ואלה החלו עם הזמן לפגום ביתרונה כלינגואה פרנקה. תהליך זה הואץ על ידי העובדה שסווהילי כמעט ולא נלמדה בבתי הספר, אלא נרכשה כשפה מדוברת, אגב מגעים מסחריים וחברתיים, וכן על ידי העובדה שהשפות האירופיות הקולוניאליות - [[אנגלית]] ו[[צרפתית]], ובמידה פחותה יותר, גם [[גרמנית]] ו[[פורטוגזית]] - נותרו מפתח חיוני ל[[חינוך]] ול[[מעמד חברתי]].

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], כאשר [[מדינות אפריקה]] זכו בהדרגה ל[[עצמאות]]ן, הפכה הסווהילי לסימן זהות [[אפריקה|אפריקני]]. משפת רחוב נחותה בהשוואה לשפות האירופיות, היא הייתה בהדרגה לשפת ה[[תקשורת]] וה[[הוראה]], ואומצה על ידי חוגים חברתיים ואינטלקטואליים‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.inst.at/trans/11Nr/ogwana11.htm Swahili since independence: 1965 - 2000]‏</ref>}}. תהליך זה מכונה, לעתים, '''סווהיליזציה''' (Swahilization), ואף שזהות סווהילית התקיימה לפחות מ[[המאה ה-19]], ותרבות סווהילית הופיעה מאות שנים קודם לכן, רק עתה החלו לקרוא להן בשמן. גישתם של חוקרים אשר ראו בסווהילי תוצר של [[ערבית]], או צירוף של ערבית ושפות אפריקאיות ותו לא, נדחתה לחלוטין, וזהותה של השפה כשפת בנטו אינה מוטלת עוד בספק‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_א">|1=‏[http://www.swahilionline.com/language.html Introduction]‏</ref>}}. התפתחויות אלה העניקו לשפה הכרה בינלאומית - הוקמו חוגים ללימוד השפה והתרבות הסווהיליות ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] מובילות מחוץ ל[[אפריקה]], ו[[תחנת רדיו|תחנות רדיו]] בינלאומיות, דוגמת ה-[[BBC]], [[קול אמריקה]] (Voice of America) ו[[דויטשה ולה]] (Deutsche Welle) החלו משדרות בסווהילי. בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית והחברתית, וה[[מלחמה|מלחמות]] התכופות באזור, סייעו באופן [[אירוניה|אירוני]] לשימור מעמדה של השפה, שכן אלה הביאו לעקירת [[אוכלוסייה]] רחבה ממקום למקום, ובכך גדעו והפריעו לשימור הזהויות האתניות והשפות השבטיות. הגירה כפויה זו הביאה להתפשטות השפה בעקבות גלי המהגרים וה[[פליט]]ים, והיא הגיעה לאזורים חדשים ב[[זימבבווה]], [[זמביה]] ו[[מלאווי]] בדרום, ל[[סודאן]], ולאזורים צפוניים יותר בסומליה ואפילו ב[[אתיופיה]] בצפון.

סווהילי היא השפה המדוברת ביותר ב[[אפריקה]] לאחר ערבית, ומספר דובריה כשפה שנייה נע בין 30 ל-50 מיליון (קיימות הערכות המדברות על 70 ואף 90 מיליון דוברים, אך ספק רב אם הן מבוססות). היא ה[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] ב[[טנזניה]], והיא נהנית ממעמד של שפה רשמית ב[[קניה]], ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.panafril10n.org/wikidoc/pmwiki.php/PanAfrLoc/Swahili Usage]‏</ref>}}, ומאז [[2005]], גם ב[[אוגנדה]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://english.peopledaily.com.cn/200507/07/eng20050707_194660.html Ugandan parliament approves Swahili as second official language]‏</ref>}}. בקניה ובצפון [[אוגנדה]] מתפקדת סווהילי כלינגואה פרנקה לצד ה[[אנגלית]], וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא שפת התקשורת בחלקיה המזרחיים של המדינה, לצד [[צרפתית]]. ב[[רואנדה]] וב[[בורונדי]] היא מדוברת במרכזים העירוניים החשובים, אך לא באזורים הכפריים. קהילות של דוברי סווהילי נמצאות גם בדרום [[סומליה]] ובצפונה של [[מלאווי]] ובצפון-מזרחה של [[זמביה]]. דוברים מעטים יחסית של השפה מתגוררים גם באיי [[קומורו]], [[מדגסקר]], [[עומאן]], באי [[מיוט]] ובקהילות מהגרים ברחבי העולם. בנוסף, סווהילי היא אחת משפות העבודה של [[האיחוד האפריקאי]] מאז [[יולי]] [[2004]]{{כ}}‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.mg.co.za/article/2004-08-10-drc-welcomes-swahili-as-an-official-au-language Mail and Guardia]‏</ref>}}.

השפה התקנית מאז [[1930]], מבוססת על ניב '''קיונגוג'ה''' (Kiunguja) שמקורו ב[[סטון טאון|עיר זנזיבר]] שבאי [[זנזיבר]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.lmp.ucla.edu/Profile.aspx?LangID=17&menu=004/ Language variation]‏</ref>}}, והמכונה על פי רוב '''קיסניפו''' (Kisanifu - "קי" - שפה ו"סניפו" - תקן). בהשפעת אמצעי התקשורת, הולך ניב זה ודוחק את מעמדם של הניבים האחרים המדוברים לאורך החוף.

* '''קימוואני''' (Kimwani) ו'''קימקאווה''' (Kimakwe) הם ניבים המדוברים בצפון מוזמביק, אך יש הרואים בהם שפות עצמאיות<ref>{{הערה|1=‏[http://www.ethnologue.com/show_family.asp?subid=936-16 Ethnologue]‏</ref>}}.

* '''קינגוואנה''' (Kingwana) הוא ניב צעיר יחסית, המדובר בדרומה ובמזרחה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ויש המגדירים גם אותו כשפה נפרדת‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=swc Ethnologue]‏</ref>}}.

אלף שנות מגע בין סוחרים ערביים לבין תושבי החוף המזרחי של אפריקה, הותירו את עקבותיהם באוצר המילים של הסווהילי. רוב המילים שנשאלו במשך מאות השנים הן ערביות, אך קיימות בסווהילי מילים גם מ[[פרסית]] ומשפות [[הודו|הודיות]]. חלקן של מילים אלה באוצר המילים של סווהילי מגיע לכ-20% בשפה המדוברת, אך עד כמחצית ב[[שירה]] הקלאסית הסווהילית, שמקורותיה הכתובים הראשונים הם ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_ג">|1=‏[http://www.lmp.ucla.edu/Profile.aspx?LangID=17&menu=004/ History]‏</ref>}}. מסיבות ברורות יוכלו דוברי [[עברית]] לזהות מאות מילים סווהיליות, כמו binadamu (בן-אדם), msumari ([[מסמר]]), karibu ("קרוב", "יבוא", "ברוכים הבאים", "על לא דבר"), dini ([[דת]]), haki (זכות - השוו ל"[[חוק]]"), maskini (עני, השוו ל"מסכן"), ku-haribu (להרוס), mhasibu ([[רואה חשבון]]), taslim (תשלום), dakika ([[דקה]]), saa ([[שעה]]), robo (רבע) ו[[מספר]]ים רבים - sita (שש), saba (שבע), tisa (תשע), ishirini (עשרים), mia (מאה), elfu (אלף) ועוד.

במהלך [[המאה ה-20]] הרבתה השפה לשאול מילים מ[[אנגלית]] ובמידה פחותה גם מ[[פורטוגזית]], מ[[גרמנית]] ומ[[מלגשית]]‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_ב">|1=‏[http://www.omniglot.com/writing/swahili.htm Omniglot]‏</ref>}}. מילים אלה מתארות בדרך כלל מושגים מודרניים יותר, כמו אמצעי תחבורה ומושגים טכניים, או את חודשי השנה האזרחית.

לעתים, מילים משני המקורות מתארות מושגים זהים או קרובים: [[שבוע]] הוא גם wiki מאנגלית וגם juma מערבית; familia היא [[משפחה גרעינית]] ו-jamaa היא משפחה מורחבת או [[חמולה]] (השוו "הוא בא עם כל הג'מאעה" ב[[סלנג עברי]] - "עם כל המשפחה/החבר'ה"). דוברים משכילים נוטים לעשות שימוש במילים רבות יותר ממקור זר - ערבי ואירופי - במיוחד במעמדים רשמיים‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_א" />}}.

המסמך המוקדם ביותר עליו ידוע כי היה כתוב בשפה, "Utendi wa Tambuka" ("סיפורה של טמבוקה", היא העיר [[תבוכ]] (تبوك) שבצפון-מערב [[ערב הסעודית]]), התגלה בקניה ומתוארך ל-[[1728]]‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_ב" />}}. המסמך הוא [[שירה אפית|שיר אפי]] המתאר מלחמות וקרבות בין ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטים]] לערבים ול[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] אחריהם, בין השנים [[628]] עד [[כיבוש קונסטנטינופול]] ב-[[1453]]. מנגד, יש הטוענים כי מסמך שנכתב ב[[קילווה קיסיוואני]] שבדרום טנזניה, ונשלח אל ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגלים]] ב[[מוזמביק]], מוקדם ממנו, ונכתב ב-[[1711]]. מסמך זה שמור כיום בארכיון ההיסטורי של [[גואה]] ב[[הודו]].

אותו שורש יכול לבוא לידי ביטוי בקבוצות שונות אגב שינוי משמעות. '''m'''toto הוא "ילד" ו-'''wa'''toto הם "ילדים" (קבוצות 1/2 - בני אדם); '''ki'''toto ו-'''vi'''toto הם "תינוק" ו"תינוקות" בהתאמה (קבוצות 7/8 - צורת הקטנה), ו-toto ו-'''ma'''toto הם "ילד גדול" ו"ילדים גדולים" (קבוצות 5/6 - העצמה). עתה גם ברור מה ההבדל בין "סווהילי" ו"קיסווהילי". התחילית -ki היא התחילית המתווספת לשמות שפות, בעוד ש"סווהילי" כשלעצמה היא השורש. לכן '''Ki'''swahili היא השפה, '''Wa'''swahili (קבוצה 1 - בני אדם) הם דובריה, ו-'''U'''swahili (קבוצה 14 - שמות מופשטים) היא התרבות הסווהילית או האזור בו השפה מדוברת (‏למילה Uswahili מתלווה לעתים משמעות של עלבון, שכן יש הרואים בה [[כינוי גנאי]] להתנהגות קלוקלת ולנימוסים רעים‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.swahilionline.com/languagename.html Name]‏</ref>}}). מאחר שמדינות רבות שייכות לקבוצה 14, צרפת היא '''U'''faransa, ארצם של ה-'''Wa'''faransa (צרפתים, ביחיד '''M'''faransa) הדוברים '''Ki'''faransa, גרמניה היא '''U'''jerumani ובה מתגוררים ה-'''Wa'''jerumani (יחיד '''M'''jerumani) הדוברים '''Ki'''jerumani, ו-'''U'''ganda היא ארצם של ה-'''Wa'''ganda הדוברים '''Ki'''ganda.

'''שירה''' - רוב המסמכים העתיקים שהשתמרו בסווהילי, מכילים שירה (mashairi), ובייחוד [[שירה אפית]] שהועברה מדור לדור בעל-פה, ואשר הועלתה על הכתב החל בתחילת [[המאה ה-18]]. שירה אפית זו מכונה בדרך כלל בשמות "Utenzi" (אוטנזי) או "Utendi" (אוטנדי - "מעשה"), והיא מבוססת על עקרונות השירה הערבית ושירת הבנטו. מקורה של שירה זו הוא באזור [[לאמו]] שבקניה, והיא נכתבה תחילה בניב האזורי המקומי‏‏<ref name{{הערה|שם="הערה_ג" />}}. תחילה עסקה השירה בנושאים דתיים [[אסלאם|מוסלמים]], אך לאחר שהתפשטה דרומה לאזור [[מומבסה]] ולצפון טנזניה, החלה מתמקדת בסוגיות חברתיות. השירה הקלאסית עדיין תופסת מקום חשוב בתרבות הסווהילית, והיא מצוטטת באירועים מיוחדים וכן כעניין שבשגרה.

'''השעון הסווהילי''' - מאפיין ייחודי של השפה הוא "השעון הסווהילי" המונה את השעות מ[[זריחה|זריחת השמש]] ומ[[שקיעה|שקיעתה]], ולא מצהרי היום או מחצות הלילה (שעה 12 בשעון המקובל). שעה 1 בבוקר בסווהילי מקבילה ל-7 בבוקר בשעון המקובל ביתר העולם, שכן ספירת השעות מתחילה בשעה 6, המקבילה, פחות או יותר, לזריחה. 1 בערב היא המקבילה הסווהילית ל-7 בערב, שכן שעות החשיכה נמנות משעה 6 בערב, סמוך לשקיעה. שיטה זו התפתחה בשל הרקע ה[[חקלאות|חקלאי]] של החברה המזרח אפריקנית, והודות לעובדה שבאזור [[קו המשווה]] אין שינויים גדולים באורך היום והלילה במשך השנה, ועל כן נותרות שעות הזריחה והשקיעה קבועות למדי. מאחר שמעולם לא יוצרו שעונים המראים את השעה בסווהילי, מאומנים דוברי השפה להשתמש בשעונים רגילים, אנלוגיים או דיגיטליים, ובעת דיבור להוסיף שש שעות לשעה שמראה השעון‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.kamusiproject.org/?q=swahili_clock/ What is Swahili time]‏</ref>}}.

*'''הרמבאה''' (Harambee) היא מילה שמשעותה "לצרף כוחות יחדיו", והיא מתארת מסורת מזרח-אפריקאית, בייחוד בקניה, של פעולה קהילתית משותפת למען מטרה מוגדרת, העשויה להימשך מספר ימים. מקורה של המילה בעבודת הסבלים בנמליה של המדינה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://boleswa97.tripod.com/chieni.htm The harambee movement in Kenya]‏</ref>}}, וב-[[1963]] בחר בה [[ג'ומו קניאטה]] ל[[מוטו]] הלאומי של [[קניה]].

*'''[[אסקרי]]''' (Askari) היא מילה סווהילית ממקור ערבי שמשמעותה "[[חייל]]" או "[[שוטר]]". ב[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית]] הוצמד הכינוי לכוחות שיטור מקומיים ב[[מזרח אפריקה הגרמנית]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] העניקו ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] את השם ל[[עריקה|עריק]]ים או [[שבוי]]ים [[רוסים]] אשר עברו לצידם של הנאצים ושיתפו עימם פעולה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=f3qPLI-_1jsC&pg=PA58&dq=askaris+russians&lr=&as_brr=3&ei=poTkSsK5C5u4yQSulbTWCw&hl=iw#v=onepage&q=askaris%20russians&f=false Witness to annihilation: surviving the Holocaust, a memoir, Samuel Drix, 1994, ISBN 0-02-881087-2, עמ' 58]‏</ref>}}.

{{ציטוט|תוכן=''"1. Watu wote wamezaliwa huru, hadhi na haki zao ni sawa. Wote wamejaliwa akili na dhamiri, hivyo yapasa watendeane kindugu.{{ש}}2. Kila mtu anastahili kuwa na haki zote na uhuru wote ambao umeelezwa katika Taarifa hii bila ubaguzi wo wote. Yaani bila kubaguana kwa rangi, taifa, wanaume kwa wanawake, dini, siasa, fikara, asili ya taifa la mtu, mali, kwa kizazi au kwa hali nyingine yo yote.{{ש}}Juu ya hayo usifanye ubaguzi kwa kutegemea siasa, utawala au kwa kutegemea uhusiano wa nchi fulani na mataifa mengine au nchi ya asili ya mtu, haidhuru nchi hiyo iwe inayojitawala, ya udhamini, isiyojitawala au inayotawaliwa na nchi nyingine kwa hali ya namna yo yote."‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://sw.wikipedia.org/wiki/Tangazo_kilimwengu_la_haki_za_binadamu Tangazo kilimwengu la haki za binadamu]‏</ref>}}''}}

{{ציטוט|תוכן="1. כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.{{ש}}2. כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר.{{ש}}גדולה מזו, לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני, על פי סמכותה או על פי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך. בין שהארץ היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולת שלטון עצמי ובין שריבונותה מוגבלת כל הגבלה אחרת."‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%94_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D ויקיציטוט]‏</ref>}}}}

נוסחה של תפילת [[פאטר נוסטר]] (Baba Yetu) ה[[קתולית]] בעברית ובסווהילי‏‏<ref>{{הערה|1=‏התפילה הולחנה בשנת [[2005]] עבור [[משחק מחשב|משחק המחשב]] [[Civilization IV]].‏</ref>}}: