רב רחומי השלישי – הבדלי גרסאות

היה תלמידו של [[רבה תוספאה]]<ref>{{הערה|1=[[אטלס עץ חיים]], הרב [[רפאל הלפרין]], מפה כללית המצורפת לכרך ג'.</ref>}}.

נשא ונתן עם [[רבה יוסי]] (שמוזכר כ"רב יוסף" או כ"אבא יוסי"), ראש [[ישיבת פומבדיתא]], ומחלוקת אחת שלהם מובאת פעמיים ב[[תלמוד]]. המחלוקת היא בעניין פירוש המושג "פתחי שימאי", שמוזכר ב[[מסכת עירובין|עירובין]] בעניין "[[צורת הפתח]]" וב[[מסכת מנחות|מנחות]] בפרטי דיני [[מזוזה]]. לדעה אחת, "פתחי שימאי" הם פתחים חסרי [[משקוף]] מלמעלה; ולדעה השנייה אלו פתחים חסרי מזוזות - שתי דפנות הפתח<ref>{{הערה|1=עירובין יא ע"א, מנחות לג ע"ב.</ref>}}.

כמה חוקרים זיהו את רב רחומי עם "'''רב נחומי'''" (או רב נחומאי), שמוזכר בתלמוד כמי שחולק על [[רבה בר יוסף|רבה]], בהסבר מחלוקת [[תנאים]] בנושא [[עירוב חצרות]] ב[[לחם]] וב[[יין]]<ref>{{הערה|1=בבלי, עירובין עא ע"ב.</ref>}}. לפי זיהוי זה, מדובר בשני סבוראים. באותו מקור תלמודי קיימות נוסחאות אחרות בספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], כמו: "רב רחומי ורבה בר יוסף", "רבה יוסי ורב רחומאי", "רב ריחומאי ואבא יוסי", "רב רחומאי ורב יוסף" ועוד<ref>{{הערה|1=בהתאמה: ה[[רא"ש]] סימן יז וכן [[הגהות הב"ח]]; [[ספר העתים]] עמ' 99; [[בעל המאור]]; [[אור זרוע]]. ראו "רבנן סבוראי ותלמודם" (רבי [[בנימין מנשה לוין]]) עמ' 7; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (הרב [[אליהו רחמים זייני]]) עמ' 19-20; ובספר [[דקדוקי סופרים]]. אמנם לזיהוי זה יש גם מתנגדים (ראו בספרו של הרב זייני).</ref>}}.

זיהוי נוסף, הוא עם "ר' נחוניא" שמוזכר ב[[מסכת חולין]] בלימוד הלכה ששאל ב[[ארץ ישראל]] בהלכות [[טרפות]]. גם שם מופיעות נוסחאות נוספות בכתבי יד ובספרות התורנית, כמו "רב נחומאי", "רב נחמיה" ועוד. חוקרים מסוימים זיהו אותו עם רב רחומי<ref>{{הערה|1=בבלי חולין נה ע"ב, ראו בספר דקדוקי סופרים. "תקופת הסבוראים וספרותה" לרי"א אפרתי עמ' קכג; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 27-28.</ref>}}.