הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

הצבא האיטלקי לא נערך לכניעה. רובם של החיילים והמפקדים לא קיבלו כל הוראות, ומשהתקרבו הגרמנים לרומא, ב-[[9 בספטמבר]] [[1943]] נמלטו באדוליו, ממשלתו והמלך אל [[ברינדיזי]], שם מצאו מפלט אצל בעלות הברית. ללא הוראות קרס הצבא האיטלקי, ולא גילה התנגדות לפולשים הגרמנים מצפון, או לבעלות הברית בדרום. ב-[[11 בספטמבר]] הגיע הצי האיטלקי ל[[מלטה]] ונכנע שם לבעלות הברית.

 

 

דומה היה גורל החייליים האיטלקים ב[[דודקאנס]]. האיים ב[[דרום הים האגאי]] הוחזקו בידי איטליה מ-[[1912]]. לאחר הכניעה, שלחו הבריטים כוחות שיחברו אל חיל המצב האיטלקי באיים, על מנת למנוע השתלטות הגרמנים עליהם. [[מערכת הדודקאנס]] שנמשכה עד לסוף נובמבר [[1943]] הסתיימה בכיבוש האיים על ידי הגרמנים, שנחתו באיים [[רודוס]], [[קוס (אי)|קוס]] ו[[לרוס]] בכוח גדול, תוך ניצול עליונות אווירית באזור. במהלך המערכה לחמו איטלקים רבים לצד הבריטים, רבים נהרגו ורבים נפלו בשבי. לפי פקודתו של [[היטלר]] הוצאו להורג רבים מן הקצינים האיטלקים שנפלו בשבי.