תאוריית קלוצה-קליין – הבדלי גרסאות

התאוריה שפותחה בשנת [[1921]] על ידי [[תיאודור קלוצה]] הייתה הרחבה של [[תורת היחסות הכללית]], ולפיה די בכוח הכבידה כדי לתאר את כל תופעות הטבע, אלא שהוא פועל ב[[מרחב-זמן]] בעל חמישה ממדים. כך גם הציע [[גונר נורדסטרום]] שנים ספורות קודם לכן בתורת כבידה מקורית משלו, ואשר התצפיות סתרו את חיזויה<ref>{{הערה|1=Theodor Kaluza, On the problem of unity in physics, Sitzungsber. Preuss. Akad. Wiss. Berlin. (Math. Phys.) 966-972 (1921)</ref>}}.

בשנת [[1926]] הציע [[אוסקר קליין]] כי המימד הרביעי שהתווסף לשלושת ממדי המרחב הוא [[מעגל]] זעיר ב[[רדיוס]] R שלא ניתן לצפות בו במציאות הגשמית, ולכן נראה העולם כבעל ארבעה ממדים בלבד ובו שני כוחות יסוד<ref>{{הערה|1=Oskar Klein, Quantum theory and five dimensional theory of relativity, Z. Phys. 37 895-906 (1926)</ref>}}. עם זאת, מכשירי מדידה עתידיים שיוכלו לנצל אנרגיות גבוהות מ-R/1 יגלו, לסברתו של קליין, כי לעולם ישנם למעשה חמישה ממדים, ובהם מגולם הכוח האלקטרומגנטי בתור כוח הכבידה.