יקונו אמלק, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

המסורת מספרת שאמו של אמלק הייתה [[שפחה]] של מלך שאווה בעיירה [[סגרט]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏עיירה הממוקמת ב[[דרום וולו]] שב[[אמהרה]] דהיום.‏</ref>}}, אמלק חונך ואומץ על ידי [[אזזאז כאלה]] ב[[מנזר יסטיפנוס]] שעל חופה של [[אגם היאק]] שב[[אמבסל]] שם פגש את ה[[קדוש (נצרות)|קדוש]] [[תקלה היימנות]] והוא זה שעזר לו יותר מאוחר להדיח את אחרון קיסרי ה[[זאגווה]]. מסורות אחרות גורסות שזה היה ראש המנזר, [[ייאסוס מועא]] אשר עזר לאמלק להדיח את הקיסר.<ref>{{הערה|1=‏נראה שהמסורת התבלבלה מכיוון שבתקופה הזו ‏מנזר יסטיפנוס היה יותר מפורסם ורק לאחר התקופה הזו מנזרו של תקלה היימנות [[דברה ליבנוס]] נהפך למפורסם יותר.</ref>}} המסורת ממשיכה ומספרת שאמלק הדיח את הקיסר הזאגווי "זא-ילמקנון" ("הלא ידוע") בעיירה [[מלוט]] שם הוא הצליח לברוח. לאחר מכן יקונו הצליח לאסוף תמיכה באימפריה בעיקר מצד ה[[תגרים]] וה[[אמהרים]] הנוצרים והצליח להביס את הקיסר. שמו של הקיסר שהודח לא ידוע והיסטוריונים מתווכחים ביניהם, רובם גורסים שזה היה הקיסר [[יטברק, קיסר אתיופיה|יטברק]] ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Getachew Mekonnen Hasen, Wollo, Yager Dibab, p. 28-29‏</ref>}} וחלק [[נאקוטו לאב, קיסר אתיופיה|נאקוטו לאב]]. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia, p. 68

‏</ref>}} אחת המערכות הצבאיות המתועדות שניהל היה כנגד [[ממלכת דמות]] השוכנת דרומית ל[[נילוס הכחול]].

בתקופתו האימפריה החלה לצאת מהקיפאון במערכת יחסי החוץ והיו קשרים מסחרים עם הקיסר הביזנטי [[מיכאל השמיני פלאולוגוס, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל השמיני]]‏‏<ref>{{הערה|1=Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, p. 285

</ref>}}. לעומת זאת מערכת היחסים עם המדינות השכנות המוסלמיות הייתה מעורבת, בתחילה ידידותית, אך לאחר שהיה צורך במינוי [[אבונה]] ל{{ה|כנסייה האתיופית}}, אדם שהגיע ממצרים האסלאמית, שבאותו הזמן סולטאן מצרים [[בייברס]] צר על [[פטאריך אלכסנדריה]] היה לא לרוחו. לאחר מספר בקשות אמלק החל להאשים את סולטאן [[תימן]] בעיכוב השליח למצרים.

לאור עובדה זו אמלק שלח את שני בניו ל[[פטאטריך אנטיוכה]] שזה יימנה אבונה חדש. באותו הזמן הפטריארכים של [[אלכסנדריה]] ו[[אנטיוכיה]] נאבקו ביניהם על מינוי [[פטריארך ירושלים]]. עד אז הייתה זו הזכות המיוחדת של [[פטריארך אנטיוכיה]]. אמלק קיבל את מבוקשו ופטאריך אנטיוכה מנה צליין אתיופי לאבונה, אך זה מעולם לא קיבל עליו את התפקיד ולכן אמלק החל להסתמך על בישופים סוריים שהגיעו לקיסרותו. ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Taddesse, Church and State, p. 69‏</ref>}}. אמלק היה זה שיזם את בנייתה של [[כנסיית גאנטה מריאם]] שלד [[לליבלה]] שמכילה את ה[[ציור]]ים המוקדמים ביותר של וויכוחי דת<ref>{{הערה|1=Paul B. Henze, Layers of Time, A History of Ethiopia, p. 59</ref>}}.