ריאיון מקוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 30:
==== היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי ====
 
אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)‏‏<ref>{{הערה|1=‏Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130‏</ref>}}. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001)‏‏<ref>{{הערה|1=‏ Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192‏</ref>}}.
"בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435) ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459‏</ref>}}.
 
משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005)‏‏<ref>{{הערה|1=‏Shachaf, Pnina (2005). Bridging cultural diversity. Journal of Global Information Technology Management, 8(2), 46-60‏</ref>}}. העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.
 
בעולם הווירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הווירטואלי מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים כך על פי BAMPTON ו- COWTON(2002){{כ}}{{הערה|שם=ברמפטון|Roberta Bampton, Christopher J. Cowton,{{כ}} [http://www.qualitative-research.net/index.php/fqs/article/view/848 The E-Interview], באתר FQS (לקוח מכתב העת "Using Technology in the Qualitative Research Process" כרך 3 גיליון 2, 2002)}}.
שורה 73:
==== העדר רמזים חברתיים/תרבותיים ====
בראיון מקוון נעדרים כל הרמזים הלא ורבליים, הלא הם הרמזים החברתיים ותרבותיים הקיימים בראיון פנים אל פנים העשויים להואיל להבנת הזולת במפגש פנים אל פנים, כמו למשל מראה, לבוש, צורת התנהגות, דבור ושפת פנים וגוף. כל אלה הם רמזים חשובים בראיון. כלים אלו אינם קיימים בראיון המקוון דבר העלול להגביל במידת מה את התקשורת. על העדר כמה מאפיינים של רמזים חברתיים כמו אינטונציה ניתן לפצות באמצעות שימוש באמוטיקונים, אותם ניתן לשלב במסרים. אולם יש להתחשב בעובדה שהאמוטיקונים צמחו על רקע חברתי/תרבותי מסוים ומשקפים משמעויות חברתיות מסוימות.‏‏<ref name{{הערה|שם="geog">|1=‏‏o'cconor,henrietta2006, exploringonline research methods,university of licester,http://www.geog.le.ac.uk/ORM/interviews {{קישור שבור|26.11.2010}}</ref>}}
 
לצירופי המקלדת, היוצרים אמוטיקונים, יש בתרבויות שונות כמה משמעויות שונות. לעתים לאותה משמעות בתרבויות שונות ייתכנו צרופים שונים (MORIS, 1994) ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Morris, Desmond (1994). The naked ape. London: Vintage/Ebury‏</ref>}}. על כן כאשר מראיין יוצר קשר עם מרואיין אשר סגנון תרבות התקשורת שלו שונה, עליו להיות מודע לסגנון השימוש שלו באמוטיקונים. אין ודאות שהמרואיין יפרש את האמוטיקונים באופן להם התכוון המראיין. אין האומוטיקונים אוניברסליים{{הערה|[http://www.cios.org/getfile\AOKI_V5N495] (AOKI, 1995) {{קישור שבור|26.11.2010}}}}. למשל רגשות עזים כמו כעס משתקפים בצורה ישירה בתרבות האירופאית והאמריקאית, בעוד שבתרבות היפנית יש לרגשות אלה ביטויים עקיפים וחלופיים.
יש חוקרים המזהירים מפני הערכה יתירה של השימוש באמוטיקונים, שכן הודעות דואר אלקטרוני הכוללות אמוטיקונים, אינן מחוללות אינטרפרטציה שונה מהודעות שאין בהן אמוטיקונים.
בניהול ראיון זה יש למזער את הנזקים למרות הרמזים החסרים.
שורה 93:
==== הסח הדעת ====
 
יש מרואיינים שדעתם מוסחת. בראיון וירטואלי עלול להיווצר מצב בו המרואיין צריך לעסוק בעניינים נוספים. המראיין הווירטואלי שאינו ער למתרחש עלול להמשיך בראיון מבלי לשים לב. לעומת זאת בראיון פנים אל פנים המראיין יכול להגיב לגירויים אלו תוך הפסקת הראיון.<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}
 
==== גורמים נוספים בסביבת המרואיין ====
 
קיימת אפשרות של היות המרואיין "נראה" לעובדים אחרים ומנהלים בארגון.
על החוקר לבנות אסטרטגיות שיטפלו בבעיה זו. יש להבטיח תמיכת בעלי המקום בו נמצא המרואיין ומקום עבודה.‏‏<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}
==== משך הזמן ====
 
ראיון עומק טוב באמצעות תוכנת מסרים מידיים נמשך בזמן פי שניים מראיון פנים אל פנים
<ref>{{הערה|1=‏Markham, Annette M. (2004). The Internet as research context. In Clive Seale, Giampietro Gobo, Jaber Gubrium & David Silverman (Eds.), Qualitative research practice (pp.358-374). London: Sage‏</ref>}}. בינתיים עלולה מידת הריכוז של המראיין והמרואיין לרדת, ולהשפיע לרעה על איכות הראיון. פתרון אפשרי הוא חלוקת הראיון למספר מפגשי שיחה באמצעות התוכנה, שיתרונם בהיות המראיין והמרואיין מרוכזים יותר, ולמראיין יש את הזמן לעבור על החלק הקודם של הראיון, ולהציג שאלות חדשות.
 
גם ראיון באמצעות דואר אלקטרוני עלול להתארך זמן רב יותר מראיון פנים אל פנים. בתקשורת אסינכרונית בזמן המרואיין ממתין לעתים ימים או שבועות לפני שהוא עונה על השאלות. הסיכון בכך נעוץ לא רק בעובדה שהמרואיין עלול לאבד עניין במחקר, אלא גם בכך שהמרואיין עלול לשכוח לענות על השאלות. משלוח תזכורות בזמנים נכונים לראיון עלולים לצמצם בעיה זו.
שורה 128:
==== אסינכרוניות ====
על אף העובדה שדואר אלקטרוני נותן אפשרות של תקשורת סינכרונית, קיימת אפשרות כי התשובות שתנתנה תהינה ספונטניות פחות מאשר בתוכנת מסרים מידיים, כיוון שלרשות המרואיין זמן רב יותר להחזיר תשובה. ספונטניות עשויה להיות הבסיס למידע עשיר יותר הנאסף בראיונות. אם התנהגות רפלקטיבית זו היא בגדר יתרון או חיסרון,
הדבר תלוי בשאלותיו של החוקר‏‏<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}
 
==== תשובות/תגובות ====
שורה 146:
'''אי-הבנות''' - למרות שבכל הטכניקות של ראיון עלולות לצוץ אי-הבנות בשל משמעות מילוליות והבדלים תרבותיים, בראיון באמצעות תוכנת מסרים מידיים עלולה להיווצר אי הבנה המיוחדת לאמצעי זה, כאשר הן המראיין והן המרואיין מקלידים בעת ובעונה אחת. עם זאת ניתן לראות בתחתית המסך כשהזולת כותב, דבר המצמצם את האפשרות ששניהם יכתבו בו זמנית, וכן מצמצם את אי-ההבנות שעלולות להיווצר בשל כך.<br />
'''הקלדה''' - היות שהראיון נערך באמצעות הצורה הבסיסית של החלפת טקסטים כתובים, סוג כזה של ראיון עשוי להתאים לאנשים המקלידים במהירות, במיוחד בתוכנת מסרים מידיים, והוא תלוי גם ביכולת הביטוי, אלה שאישיותם באה לידי ביטוי באמצעות הטקסט באותה בהירות כמו בראיון פנים אל פנים, יתאימו לסוג זה של ראיון.<br />
'''חוסר רצף''' - ראיון מקוון יכול להיות קשה יותר מראיון פנים אל פנים, משום שהוא עלול להראות מקוטע מאד. כמה מאינטראקציות האי-מייל יגוועו, אחרות יסתיימו ברצון טוב. אולם אם האינטראקציה היא עמוקה ומתמשכת לא יהיה קושי בסיום הראיון‏‏<ref>{{הערה|1=‏Mann, Chris & Fiona Stewart (2000). Internet communication and qualitative research. London: Sage‏</ref>}}.
 
=== סיכום ===