ריאיון מקוון – הבדלי גרסאות

אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973)‏‏<ref>{{הערה|1=‏Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130‏</ref>}}. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001)‏‏<ref>{{הערה|1=‏ Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192‏</ref>}}.

"בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435) ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459‏</ref>}}.

משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005)‏‏<ref>{{הערה|1=‏Shachaf, Pnina (2005). Bridging cultural diversity. Journal of Global Information Technology Management, 8(2), 46-60‏</ref>}}. העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.

בראיון מקוון נעדרים כל הרמזים הלא ורבליים, הלא הם הרמזים החברתיים ותרבותיים הקיימים בראיון פנים אל פנים העשויים להואיל להבנת הזולת במפגש פנים אל פנים, כמו למשל מראה, לבוש, צורת התנהגות, דבור ושפת פנים וגוף. כל אלה הם רמזים חשובים בראיון. כלים אלו אינם קיימים בראיון המקוון דבר העלול להגביל במידת מה את התקשורת. על העדר כמה מאפיינים של רמזים חברתיים כמו אינטונציה ניתן לפצות באמצעות שימוש באמוטיקונים, אותם ניתן לשלב במסרים. אולם יש להתחשב בעובדה שהאמוטיקונים צמחו על רקע חברתי/תרבותי מסוים ומשקפים משמעויות חברתיות מסוימות.‏‏<ref name{{הערה|שם="geog">|1=‏‏o'cconor,henrietta2006, exploringonline research methods,university of licester,http://www.geog.le.ac.uk/ORM/interviews {{קישור שבור|26.11.2010}}</ref>}}

לצירופי המקלדת, היוצרים אמוטיקונים, יש בתרבויות שונות כמה משמעויות שונות. לעתים לאותה משמעות בתרבויות שונות ייתכנו צרופים שונים (MORIS, 1994) ‏‏<ref>{{הערה|1=‏Morris, Desmond (1994). The naked ape. London: Vintage/Ebury‏</ref>}}. על כן כאשר מראיין יוצר קשר עם מרואיין אשר סגנון תרבות התקשורת שלו שונה, עליו להיות מודע לסגנון השימוש שלו באמוטיקונים. אין ודאות שהמרואיין יפרש את האמוטיקונים באופן להם התכוון המראיין. אין האומוטיקונים אוניברסליים{{הערה|[http://www.cios.org/getfile\AOKI_V5N495] (AOKI, 1995) {{קישור שבור|26.11.2010}}}}. למשל רגשות עזים כמו כעס משתקפים בצורה ישירה בתרבות האירופאית והאמריקאית, בעוד שבתרבות היפנית יש לרגשות אלה ביטויים עקיפים וחלופיים.

יש מרואיינים שדעתם מוסחת. בראיון וירטואלי עלול להיווצר מצב בו המרואיין צריך לעסוק בעניינים נוספים. המראיין הווירטואלי שאינו ער למתרחש עלול להמשיך בראיון מבלי לשים לב. לעומת זאת בראיון פנים אל פנים המראיין יכול להגיב לגירויים אלו תוך הפסקת הראיון.<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}

על החוקר לבנות אסטרטגיות שיטפלו בבעיה זו. יש להבטיח תמיכת בעלי המקום בו נמצא המרואיין ומקום עבודה.‏‏<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}

<ref>{{הערה|1=‏Markham, Annette M. (2004). The Internet as research context. In Clive Seale, Giampietro Gobo, Jaber Gubrium & David Silverman (Eds.), Qualitative research practice (pp.358-374). London: Sage‏</ref>}}. בינתיים עלולה מידת הריכוז של המראיין והמרואיין לרדת, ולהשפיע לרעה על איכות הראיון. פתרון אפשרי הוא חלוקת הראיון למספר מפגשי שיחה באמצעות התוכנה, שיתרונם בהיות המראיין והמרואיין מרוכזים יותר, ולמראיין יש את הזמן לעבור על החלק הקודם של הראיון, ולהציג שאלות חדשות.

הדבר תלוי בשאלותיו של החוקר‏‏<ref name{{הערה|שם="geog"/>}}

'''חוסר רצף''' - ראיון מקוון יכול להיות קשה יותר מראיון פנים אל פנים, משום שהוא עלול להראות מקוטע מאד. כמה מאינטראקציות האי-מייל יגוועו, אחרות יסתיימו ברצון טוב. אולם אם האינטראקציה היא עמוקה ומתמשכת לא יהיה קושי בסיום הראיון‏‏<ref>{{הערה|1=‏Mann, Chris & Fiona Stewart (2000). Internet communication and qualitative research. London: Sage‏</ref>}}.