תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
מ קישורים לתבנית
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 3:
בקרב [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] הקדשת כל היום ללימוד תורה לגיטימית ורצויה, על אף חיי הדוחק הכרוכים בכך. לעומת זאת בתקופה שקדמה ל[[שואה]], נהגו רבים מן החרדים ואף רבנים, לעסוק גם במשלח יד כלשהו כגון קמעונות ומסחר. בניגוד לכך [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] רואה את השילוב בין התורה והעבודה כאפשרי ואף כערך, וביטוי לכך בעובדה שתנועת הנוער המובילה בציונות הדתית, [[בני עקיבא]], קבעה את המונח 'תורה ועבודה' כסמלה.
 
ה[[רמב"ם]]<ref name{{הערה|שם="רמבם">|1=הלכות תלמוד תורה, פרק ג</ref>}} ידוע כמי שדוגל בשילוב תורה ועבודה לשם פרנסה.
לעומתו פסקו אחרים<ref name="בית יוסף"> [[בית יוסף]] [[יורה דעה]], רמו.<br> [[רמ"א]] יורה דעה, רמו, כא</ref> שעדיף להקדיש את כל היום ללימוד תורה.
== התייחסות בהלכה==
שורה 11:
רבים למדו מדברי [[אביי]] שנפסק ל[[הלכה]] לעשות כדברי [[רבי ישמעאל]] ולשלב תורה ועבודה לשם פרנסה.
 
הרמב"ם<ref name{{הערה|שם="רמבם" />}} מתייחס לכך בהלכות תלמוד תורה ופוסק באופן גורף שצריך לקיים תלמוד תורה עם דרך ארץ (עבודה), על הטענות להסכם [[יששכר וזבולון]], לפיו חלק מן העם עוסקים בתורה וחלקו השני עוסק במסחר ותומך בלומדים, דוחה הרמב"ם בפירוש המשניות<ref>{{הערה|1=מסכת אבות, ד, ו</ref>}} וטוען שמדובר רק במי שנותן מממונו ל[[סוחר]]ים כדי שייסחרו בממונו וירוויחו בשבילו, אבל להתפרנס ממש מן הצדקה - אסור.
 
לעומתו פסקו רבים<ref>{{הערה|1=הב"י והרמ"א בהערה למעלה ה[[מהרש"ל]] וה[[שפתי כהן|ש"ך]], [[יורה דעה]], רמו, כ</ref>}} כי בדורנו, אם תנהג תורה עם עבודה, אין התורה מתקיימת, ולכן יש צורך לקיים את הסכם [[יששכר וזבולון]], וממילא מותר ללמוד בלי להתפרנס, ולהתקיים מן ה[[צדקה]].
 
==תורה ועבודה בדורות האחרונים==