שדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 21:
'''שדות''', היה [[מושב עובדים]] של [[תנועת המושבים]] ב[[חבל ימית]] שבצפון [[חצי האי סיני]], המושב הוקם בשטח חולי סמוך לצומת [[רפיח]], כשישה קילומטרים ממערב לקו הגבול הבינלאומי ([[הקו הירוק]]) וכשמונה קילומטרים מדרום לחוף הים, במקום שבהמשך הוקמה העיר [[ימית]], המושב פונה ונהרס במסגרת פינוי חצי האי סיני והשבתו לידי המצרים כחלק מ[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]].
 
ב-[[1969]] פונה מן המקום שבט בדואי שהתגורר באזור לכיוון צומת רפיח (הטיעון הרשמי לפינוי היה שיקולי ביטחון), בני השבט עבדו מאוחר יותר כפועלים שכירים ביישובים בסביבה. השבט עתר ל[[בג"ץ]] נגד הפינוי ב-[[1972]], בגץ דחה את העתירה <ref>{{הערה|1=Gershom Gorenberg, Occupied Territories: The Untold Story of Israel's Settlements, p. 235-236</ref>}}.
 
שדות היה היישוב האזרחי הראשון שהוקם בחבל ימית, בשנת [[1971]]. שמונה עשרה המשפחות הראשונות שהתיישבו במקום הורכבו בעיקרן מיוצאי קיבוצים ש"גויסו" באמצעות מודעה בעיתון להתיישב במושב. לאחר ביקור במקום ב-1972 כתב [[חיים גורי]] בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" כי מושב שדות הוא פלא, שילוב בין רוח המערב הפרוע לבין פטריוטיזם לוהט<ref>{{הערה|1=Gershom Gorenberg, Occupied Territories: The Untold Story of Israel's Settlements, p. 235-236</ref>}}. חברי המושב גידלו בין היתר [[עגבנייה|עגבניות]] לייצוא, וזכו בהצלחה כלכלית, שעודדה את הקמת היישובים האחרים בחבל.
 
בשיא התפתחותו התגוררו במושב 64 משפחות<ref>{{הערה|1=Elisha Efrat, Geography and politics in Israel since 1967, p. 141</ref>}} ושטחו כלל 1500 דונם, בסמוך למושב הוקמו המרכז הקהילתי "[[אבשלום]]" ובית ספר יסודי אזורי בשם זה בו למדו ילדי המושבים ב[[חבל ימית]].
 
ליד המושב נמצאו מרבצי [[גז טבעי]] אשר הופקו בקידוח "שדות"