נשימה סרעפתית – הבדלי גרסאות

[[אוויר]] נכנס ל[[ריאה|ריאות]] כאשר נפח בית החזה גדל ויוצר הפרש לחצים שלילי בין הנוזל שבין קרומי ה[[אדר (אנטומיה)|אדר]]<ref>{{הערה|1=קרומי האדר דבוקים האחד לריאות והשני לבית החזה, כך שלמעשה זהו הנוזל שבין הריאות לבית החזה</ref>}} (pleura) לבין האוויר החיצון. הפרש הלחצים גורם לריאות להתרחב ולאוויר להיכנס לתוכן. את בית החזה מגדירות ה[[צלעות]] והסרעפת ולכן נפח בית החזה יכול להשתנות עקב תנועת צלעות או סרעפת. אוויר יוצא מהריאות ללא מאמץ שרירי, כאשר בית החזה והריאות חוזרים לצורתם שלפני השאיפה הודות ל[[אלסטיות]] שלהם.

נשימה סרעפתית עמוקה יותר מנשימה צלעית (נשימה המדגישה הנעת צלעות לשם הגדלת נפח בית החזה). כמות גדולה יותר של אוויר מתחלפת בכל נשימה וחלקים גדולים יותר בריאות מתאווררים. היא נחשבת לבריאה יותר והדרכת השימוש בה נעשה דרך קבע לחולים הסובלים מתת-איוורור של הריאות ולחולים הנחשבים מועדים לפגיעה כזו, למשל לאחר [[ניתוח]] ב[[הרדמה כללית]]<ref>{{הערה|1=[http://www.clalit.org.il/meir/Content/Content.asp?CID=25&u=69#11 הדרכה לקראת ניתוח - מידע כללי], אתר "מרכז רפואי מאיר"</ref>}}.