ביטקוין – הבדלי גרסאות

 

==המבנה הטכני של הביטקוין==

מטבעות ביטקוין נשמרים ב"'''ארנקים'''". ארנק ביטקוין יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק. הארנק שומר את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים ובדיוק כמו חשבון בנק אפשר להעביר אליו וממנו כסף. כאשר מעבירים כסף מחשבון בנק אחד לחשבון אחר, הבנק מוודא שהסכום מועבר - כלומר שהסכום נגרע מחשבון המקור הוא זה שהגיע לחשבון היעד בניכוי של עמלת שירות לבנק. מערכת ביטקוין היא מערכת מבוזרת, כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו ולכתוב בו תוכן ככל העולה על רוחו. המערכת צריכה עדיין להבטיח שתשלומים לא ימציאו מטבעות שלא קיימים, ושסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מהארנק המקור ולא יוכל לשמש כתשלום שוב פעם.

 

לתיעוד העברות הכספים תפקיד מרכזי ביותר במגנון הפעולה של הביטקוין, מצד אחד הוא מונע כל אפשרות ל"זייף" כספים, כלומר ליצור כסף חדש יש מאין במערכת, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית נפסל ולא מוכר כהעברת כספים מאושרת. כל בלוק של העברות כספים נוצר בממוצע כל עשר דקות זאת בגלל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה שנקבע בעת המצאת הביטקוין. זו גם הסיבה שלוקח עשר דקות לאשר סופית העברת של כספים כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם וכך למנוע זיופים. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר כך שבלתי אפשרי לזייף אותו. יש בו שדה שתוכנו יכול להיות מספר כלשהו, וגם שדה של [[פונקציית גיבוב]]. הגיבוב נעשה בעזרת גרסת הצפנה SHA256 של [[Secure Hash Algorithm|SHA-2]].

 

[[קובץ:Lancelot-A FPGA based bitcoin mining board.jpg|ממוזער|מכשיר המשמש לכריית ביטקוין בעזרת [[FPGA]]]]

יצרני הבלוקים שנקראים גם "כורים" בונים כל הזמן תיעוד של העברות הכספים האחרונות בכל העולם. בלוק זה הוא הבסיס התפעולי המאפשר שימוש תקין במטבע. יצרניים אלו בעצם מבצעים את העבודה שהבנקים עושים היום. במבנה התפעולי ארוך הטווח של הביטקוין יש מקור מוטיבציה להמשיך לגרום ל"כורים" להמשיך לעשות בדמות "משכורת" שהם מקבלים משני מקורות. תשלום ראשון בצורת שבריר אחוז מזערי מתוך העברת הכספים שנרשמו בבלוק מעין "עמלת העברה" וצורת התשלום השניה היא סכום מוגדר מראש של מטבעות ביטקווין שנוצרים יש מאין ומועברים לחשבון של יוצר הבלוק.