רנין – הבדלי גרסאות

הרנין הוא [[פרוטאזה]] [[אספרטט|אספרטית]], בעל אתר הכרה יחיד לאנגיוטנסינוגן. הרנין התגלה ב-[[1898]] על ידי רוברט טייגרשטדט ופר ברגמן מ[[מכון קרולינסקה]] שב[[סטוקהולם]].<ref name{{הערה|שם="pmid11390864">|1={{cite journal | author = Phillips MI, Schmidt-Ott KM | title = The Discovery of Renin 100 Years Ago | journal = News Physiol. Sci. | volume = 14 | issue = | pages = 271–274 | year = 1999 | month = December | pmid = 11390864 | doi = }}</ref>}}

התרגום התאי של ה-[[mRNA]] של הפרו-רנין, החלבון הראשוני שלאחר חיתוך הופך לרנין, מתבצע ברקמות רבות‏‏<ref>{{הערה|1=‏מחבר: Julie L. Lavoie et al‏

</ref>}}: [[בלוטת יותרת הכליה|בלוטות יותרת הכליה]], ה[[מוח]], ה[[כליה]] ו[[מערכת הדם]] ההיקפית.

מחקרים הראו‏‏<ref>{{הערה|1=‏מחבר:Weihua Yuan et al‏ כותרת: 1,25-Dihydroxyvitamin D3 Suppresses Renin Gene Transcription by Blocking the

מגזין: JBC</ref>}} כי תוספת ויטמין D מפחיתה את רמות שעתוק הגן לרנין‏‏, זאת על ידי