הסכם רוטציה – הבדלי גרסאות

במפלגות הערביות כמו [[הרשימה הערבית המאוחדת (הכנסת השמינית)|הרשימה הערבית המאוחדת]]<ref>{{הערה|1=אין מדובר ב[[הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)|רשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)]] (שהוקמה לקראת הכנסת ה-14) אלא בסיעה קודמת בשם זה.</ref>}} ו[[הרשימה הערבית לבדואים וכפריים]], ששימשו כמפלגות לווין של המערך ו[[מפא"י]], הייתה נהוגה רוטציה. על מנת לאפשר למספר נציגים לכהן בכנסת, נהוג היה שח"כ מכהן מתפטר מתפקידו והבא בתור ברשימה, מושבע לכנסת במקומו.

:* '''ב[[הכנסת ה-7|כנסת ה-7]]''' - הייתה אגודת ישראל סיעה עצמאית‏‏<ref>{{הערה|1=‏אז עוד טרם נוסדה ‏"דגל התורה" ופועלי אגודת ישראל פעלה בנפרד.</ref>}}, ב-[[27 בנובמבר]] [[1972]] פרש מהכנסת נציג ויז'ניץ [[שלמה יעקב גרוס]], לטובת [[יעקב מזרחי (חבר הכנסת)|יעקב מזרחי]] נציג הספרדים.

לקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] חתמו [[אברהם יהודה גולדראט]] והרב [[קלמן כהנא]] על הסכם רוטציה על פיו אם תקבל המפלגה רק שני מנדטים יתפטר זה שנבחר מהכנסת לאחר תום מחצית הקדנציה. אולם כשהגיע המועד לביצוע הרוטציה נשתנו הנסיבות, שכן גולדראט היה מהמתנגדים לישיבה בממשלה, בעוד כהנא היה סגן שר החינוך. בעקבות זאת הורתה מזכירות פועלי אגודת ישראל לקלמן כהנא שלא לפרוש מהכנסת, בטענה שיחסי הכוחות במפלגה השתנו והרוטציה אינה רלוונטית. גולדראט ביקש לתבוע את כהנא בדין תורה בפני הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], אולם חזר בו <ref>{{הערה|1={{דבר||מזכירות פאג"י על עניין גולדרט|1954/01/04|00411}}</ref><ref>}}{{הערה|1={{דבר||מסקנות הוע' לעניין גולדרט|1954/01/10|00449}}</ref>}}. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי [[בנימין מינץ]], שילם [[קלמן כהנא]] 7000 לירות פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה. בינואר 1954 השמועות גררו גינוי מקיר לקיר ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] <ref>{{הערה|1={{דבר||פרטים נוספים ב"עניין גולדראט"|1954/01/05|00408}}</ref><ref>}}{{הערה|1={{דבר||ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים|1954/01/06|00110}}, {{דבר||המשך הידיעה|1954/01/06|00202||}}</ref>}} ואף עלו דרישות לחקירה של הכנסת ואף לחקירה פלילית בנושא.

ב{{ה|כנסת השבע עשרה}} הוצב [[עבאס זכור]] במקום הרביעי ברשימת [[רע"מ-תע"ל]], כנציג [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]]. לפי הסכם רוטציה, נקבע כי אם תזכה הרשימה בארבעה מנדטים, יפנה זכור את מקומו לבא בתור ברשימה, סלמן אבו אחמד, בחלוף "שנה וחצי עד שנתיים, כאשר תקופה זו תיקבע על פי החלטתו של ראש התנועה האיסלמית באותו מועד, לאור ההערכות לגבי תקופת כהונתה של הכנסת". ראש התנועה, [[אברהים צרצור]] קבע את המועד, אך זכור סירב לפנות את כסאו. בעקבות זאת, הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], שקבע בפסק דינו כי אף שיש צדק עם העותרים, אין בסמכותו להורות לחבר הכנסת להפסיק לכהן בה‏‏<ref>{{הערה|1={{כ}}[http://elyon1.court.gov.il/files/07/210/089/o09/07089210.o09.htm ‏בג"ץ 8921/07] '''מפלגת האיחוד הערבי ואח' נ' ח"כ עבאס זכור'''‏</ref>}}. זכור הודח מהתנועה האסלאמית וב{{ה|בחירות לכנסת ה-18}} התמודד ברשימת [[בל"ד]].