שכונת הארגזים – הבדלי גרסאות

ב-[[1993]] המליץ [[מינהל מקרקעי ישראל]] על ביצוע תוכנית [[פינוי-בינוי]] בשכונת הארגזים. תוכנית זו נכשלה, לאחר שרק תושבים בודדים נענו להצעה שניתנה להם, וחלקם אף שבו ותפסו קרקעות בשכונה. בעקבות כישלון התוכנית, פרסמו ב-[[1994]] המינהל ו[[עיריית תל אביב-יפו]] [[מכרז]] למכירת הקרקע וזכויות להקמת 860 יחידות דיור. לאחר שה[[תב"ע]] שונתה כך שתאפשר הקמת 1,200 יחידות דיור, פורסם מכרז חדש ב-[[1996]]. שתי התארגנויות מקומיות של תושבים עתרו ל[[בג"ץ]] נגד קיום המכרז, ודרשו לאפשר להן למכור את הקרקעות בעצמן. במהלך הדיונים בעתירות שונו תנאי המכרז, והפיצוי המוצע למפונים הוגדל. השופט [[מישאל חשין|חשין]] דחה את העתירות, תוך שציין ששינוי המכרז לטובת התושבים נעשה בזכות מאמצי העותרים‏‏<ref>{{הערה|1=‏בג"ץ 6715/97 '''שלמה לוי ואח' נ' שר התשתיות הלאומיות ואח''''.‏</ref>}}.

שני [[קבלן בניין|קבלנים]] ניגשו למכרז החדש, והזוכה היה ישעיהו חכשורי, שהציע סכום של 1.2 מיליון שקלים חדשים עבור הקרקע, ששוויה הוערך עבור מס רכישה בכ-90 מיליון ש"ח, תוך שהוא לוקח על עצמו לממן את הפיצויים לתושבים<ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/340/035/m12/07035340.m12.htm ע"א 3534/07]</ref>}} (הקבלן השני הציע לא לשלם כלל). בראשית [[2001]] החל הקבלן החדש בהחתמת התושבים על חוזים, ונגד תושבים שסירבו לחתום על החוזים הוגשו תביעות לסילוק יד. לאחרונים לא הוצעו עוד החוזים המשופרים, כי אם פיצויים בשיעור נמוך יותר, התואם את המכרזים מ-1993. החברה של חכשורי הגיעה להסכם פינוי עם 85 משפחות, ובניין מגורים ראשון ובו 17 קומות ו-66 יחידות דיור הוקם בחלקה הדרומי של השכונה. מאז, הואט הפינוי, ובניינים חדשים לא הוקמו. בשנת [[2007]] מכר חכשורי את הקרקע ל[[קבוצת דנקנר]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏אלעזר לוין, "[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-129859-00.html?tag=01-50-41 בלעדי: דנקנר רכשה את שכונת הארגזים לפי 28%]", [[חדשות מחלקה ראשונה]].‏</ref>}}.