תותח פריז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 37:
מפעלי קרופ העשירו את הפלדה לייצור הקנה בכמות קטנה של ה[[יסוד כימי|יסוד]] [[מוליבדן]]. המוליבדן שהוסף לפלדה העלה את [[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] של הפלדה ל-2,620 [[מעלות צלזיוס]], כאלף מעלות יותר מעל נקודת ההתכה של ברזל. כן ביטל המוליבדן את תכונת הפריכות של הפלדה המתגלה בטמפרטורות גבוהות וגורמת להסדקותה.{{הערה|סם קין, '''הכפית הנעלמת''', [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]] 2013 עמ' 104-106}}.
 
משקל פגז היה בין 94 - 120 ק"ג, כל פגז נשא כ-7 ק"ג [[חומר נפץ]] ונורה למרחק 130 ק"מ, תוך הגעה לרום מרבי של 40 ק"מ ו[[מהירות לוע]] של 1,600 מטר בשנייה (מעט פחות מפי 5 מ[[מהירות הקול]]) ובכך השיג את נתוני הגובה, המרחק והמהירות הגדולים ביותר לכלי ירי עד המצאת ה-[[V-2]]. לצורך כל ירי בודד נדרשו 180 ק"ג [[אבק שריפה]]. זמן שהיית הפגז באוויר עד הפגיעה היה 170 שניות. דיוק התותח לא היה גדול והתאים למטרות בגודל עיר, כמו פריז. הטווח הגדול ביותר הושג בירי ב[[זווית]] של 55°, כיוון שבזווית זו הגיעו הפגזים לשכבת [[אטמוספירה]] גבוהה יותר מאשר בירי בזווית 45° (שהיא, תאורטית, בהזנחת התנגדות האוויר, הזווית המיטבית לירי לטווח מקסימלי). בשכבה זו, ה[[סטרטוספירה]], האוויר דליל והתנגדותו קטנה וכך הושג טווח גדול יותר.<ref>{{הערה|1={{כ}}[http://stwww.weizmann.ac.il/ptc/tehuda/pdf-1-2001/30-34.pdf קירוב ראשוני וחישוב נומרי של המסלול] (המאמר מכיל בלבול נפוץ ומכנה את התותח "[[ברטה הגדולה]]", אף שמדובר בתותח אחר {{עברית}}</ref>}}
 
משקל התותח היה 256 טונות והוא נישא על גבי [[מסילת ברזל]] ייעודית. לכל תותח היה צורך בצוות הפעלה ותחזוקה של 80 לוחמים, אשר השתייכו ל[[הצי הגרמני הקיסרי|צי הגרמני הקיסרי]], כיוון שהתותח הוגדר כ[[תותח ימי]] והשתמש בטכנולוגיות דומות לתותחי ספינות. על הכוח פיקד [[אדמירל]]. שלושה תותחים בלבד שימשו במהלך שבעת חודשי ההפעלה וככל הנראה הושמדו על ידי הכוחות הנסוגים, משום שכוחות [[ארצות הברית]] שתפסו את נקודת הירי לא מצאו להם שריד.