ויקיפדיה

הזמרת הקרחת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
OfekBot (שיחה | תרומות)
32,748 עריכות
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1:
'''הזמרת הקרחת''' (לעתים קרוי '''הזמרת בעלת הקרחת'''; ב[[צרפתית]]: '''La Cantatrice Chauve''') הוא [[מחזה]]ו הראשון של ה[[מחזאי]] [[אז'ן יונסקו]]. המחזה, מ[[סוגה|סוגת]] [[תיאטרון האבסורד]], נכתב ב[[צרפתית]] והוצג לראשונה ב[[פריז]] ב-[[11 במאי]] [[1950]].
 
מאז [[1957]] המחזה מוצג בקביעות בתיאטרון Théâtre de la Huchette בפריז.<ref>{{הערה|1=[http://www.theatre-huchette.com/spectacle/le_spectacle_ionesco Le spectacle Ionesco], Théâtre de La Huchette</ref>}}
 
==תולדות המחזה==
שורה 8:
תחושה זו התחזקה בו עם הפגישה בשיעורים מתקדמים יותר בדמויות מר ומרת סמית'. לתדהמתו, מרת סמית' הודיעה לבעלה כי יש להם שבעה ילדים, כי הם מתגוררים בסביבות לונדון, כי שמם הוא סמית', כי מר סמית' הוא זבן, וכי יש להם משרתת, מרי, שהיא אנגלייה כמותם. מה שמדהים במרת סמית', חשב יונסקו, היא השיטה המוקפדת שבה עורכת מרת סמית' את חיפושה אחר האמת. עבור יונסקו, ה[[קלישה|קלישאות]] והאמיתות הידועות של ספר הלימוד התפרקו ל[[קריקטורה]] ו[[פארודיה]], ופירקו איתם גם את השפה עצמה לפירורי ביטויים ומילים.
 
יונסקו החל להעתיק משפטים מספר הלימוד ולהופכם למחזה, שנכתב תחילה ב[[שפת אם|שפת האם]] של יונסקו, [[רומנית]], ותורגם על ידו לצרפתית, למחזה בשם ''L'anglais sans peine'' ("אנגלית ללא יגיעה"). השם "הזמרת הקרחת" ניתן למחזה בעקבות פליטת פה של אחד השחקנים במהלך החזרות.<ref>{{הערה|1={{דבר|רחל אורן|הערב יונסקו|1966/05/27|02001}}, {{דבר||המשך|1966/05/27|03800}}</ref>}}
 
יונסקו ראה את המחזה כעגום וקודר, והופתע לגלות כי חבריו, כמו הקהל שיבוא בהמשך, מצאו את המחזה מצחיק עד דמעות. המחזה הוצג לראשונה ב-1950 בבימויו של ניקולא באטיי. ההצגה הייתה כישלון מוחלט, ולא זכתה לכל תשומת לב ציבורית, עד אשר קמו מספר [[מבקר תיאטרון|מבקר]]ים וכותבים מוכרים וציינו את גדולתו של המחזה.
שורה 14:
==תמצית העלילה==
 
מר ומרת סמית', זוג אנגלי המתגורר בפרוור של [[לונדון]], מארחים את מר ומרת מרטין. אליהם מצטרפים במהלך הביקור מרי, המשרתת של מר ומרת סמית', ומפקד הכבאים, המתגלה כמאהבה של מרי. תחילה, קודם שמר ומרת מרטין מגיעים, מנהלים מר ומרת סמית' שיחה טרחנית על זוטות כגון הארוחה שאכלו. אגב שיחה על אדם שמת בעקבות ניתוח, אומר מר סמית': "רופא בעל מצפון חייב למות יחד עם החולה אם הם לא יכולים להתרפא ביחד. הקברניט יורד למצולות עם הספינה, לא מאריך ימים אחריה."<ref>{{הערה|1=ציטוט זה וציטוטים נוספים מהמחזה הם בתרגומה של עדה בן-נחום.</ref>}}
 
מר ומרת מרטין מנהלים ביניהם שיחה כאילו הם שני זרים שנפגשו זה עתה, ובמהלכה מתברר להם שיש ביניהם הרבה מן המשותף. "כמה מפליא! כמה מוזר! ואיזה צירוף נסיבות!" הם קוראים עם כל פרט משותף שמתגלה להם. לאחר שהם מגלים שלכל אחד מהם יש בת שלה עין אחת לבנה ועין אחת אדומה, הם מגיעים למסקנה שהם נשואים זה לזה, מסקנה שאליה הגיע הצופה זמן רב קודם לכן. בשלב זה מגיעה מרי ומסבירה לצופים שהמסקנה משוללת יסוד: אמנם לכל אחד מהם יש בת שלה עין אחת לבנה ועין אחת אדומה, אך לבתו של מר מרטין עין אדומה משמאל, ואילו לבתה של מרת מרטין עין אדומה מימין. מרי מסכמת: "למי, אם כן, יש עניין להתמיד בבלבול הזה? אין לי מושג. כדאי שלא ננסה לדעת. כדאי להניח לדברים כמות שהם."
שורה 26:
==פרשנות==
 
רחל אורן ציינה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" כי במחזה "יונסקו שם לצחוק את המלודרמות בנוסח הישן, את האהבה, ובעיקר את הריקנות בחיי הנישואין, הגורמת לבעל ולאשתו לחיות זה בצד זו ולא להכיר זה את זו".<ref>{{הערה|1={{דבר|רחל אורן|יונסקו: אין נסיגה מעקרונות|1965/07/23|02806}}</ref>}} בסקירה אחרת ב"דבר" תואר המחזה כ"חסר עלילה לחלוטין", שגיבוריו "אינם עושים דבר בלתי אם מדברים. הם מדברים על הכל - ועל שום דבר". אף שיונסקו הגדיר את יצירתו כ"אנטי-מחזה", מוצא "דבר" כי זהו "מחזה, אם כי מוזר. אפילו מוסר ההשכל לא נעדר ממנו ועיקרו - מחאה נגד השאננות והטמטום המחשבתי המחריד, האופייני לחוגים מסוימים של החברה המודרנית".<ref name{{הערה|שם="experiment">|1={{דבר||ניסוי אולטרא-מודרני|1957/06/21|02400}}</ref>}}
 
[[מור פרנק]], שביימה את המחזה ב[[תיאטרון החאן]], מתארת את מעמדה של מרי, המשרתת:
:אבל כאשר מגיעה האנקדוטה האמיתית, זו שמרי רוצה לספר, הם לא מוכנים לשמוע. מרי צריכה לשתוק, כי היא משרתת. העובדה שהיא מנסה לספר אנקדוטה נתפסת כחריגה ממקומה הראוי, ומאיימת על מעמדם ועל הסדר החברתי. מה יקרה אם האנקדוטה של המשרתת תהיה יותר מעניינת מזו של האדונים? יותר מזה: הסיפורים של האדונים הם סיפורים מקובלים, שאינם מאיימים לערער את הסדר,לחשוף את התהום. אבל הם אינם יודעים מה מרי מתכוונת לספר, וזה מאוד מסוכן....לכן הם רוצים לטאטא אותה החוצה.<ref name{{הערה|שם="saltarbutartzi">|1=[http://www.saltarbutartzi.org.il/Index.asp?ArticleID=64&CategoryID=168&Page=1 הזמרת קירחת יותר], באתר של "[[סל תרבות ארצי]]"</ref>}}
 
==על הבמה העברית==
 
בשנת [[1957]] הוצג המחזה לראשונה בעברית, בשם " הזמרת בעלת הקרחת", ב[[תיאטרון זירה]], בתרגומו של [[מיכאל אלמז]]. את הדמויות גילמו [[יהודה פוקס (שחקן)|יהודה פוקס]], יוסף ספרא, [[עדנה שביט]], שלומית קפלנסקי, [[אליעזר יונג]] ורות גלר.<ref name{{הערה|שם="experiment" />}}
 
תרגום בשם "הזמרת הקרחת", בידי [[עדה בן-נחום]], יצא לאור בהוצאת אור-עם בשנת 1986.
 
ב-[[31 בדצמבר]] [[2008]] החלה הצגתה של [[אופרה]] בשם "הזמרת הקרחת", המבוססת על מחזהו של יונסקו.<ref>{{הערה|1=[http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?ArticleId=8800&Subj=5&Area=1 אופרה קאמרית על פי "הזמרת הקרחת"], אתר "הבמה", 29.12.2008</ref>}}
 
ההצגה עלתה גם ב[[תיאטרון החאן]], בתרגומו של [[דורי פרנס]] ובבימויה של מור פרנק, במופע בשם "הזמרת קירחת יותר" שבו הוצג מיד בהמשכה מחזה נוסף של יונסקו, "סיוט בשניים".<ref name{{הערה|שם="saltarbutartzi" />}}
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הזמרת_הקרחת"