הבדלים בין גרסאות בדף "חברת קרתא"

נוספו 53 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט החלפות: תוכנ\1ת)
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
''' חברת קרתא''', ידועה גם בשמה הרשמי - '''קרתא - חברה לפיתוח מרכז [[ירושלים]] בע"מ''', היא [[חברה ממשלתית]] שהוקמה בשנת [[1972]] למטרות חידוש, שיקום ופיתוח אזור [[ממילא]] וסביבתו. כיום החברה נמצאת בהליכי [[חברה בפירוק|פירוק]].
 
ב-[[12 בפברואר]] [[2007]] ניתן צו לפירוק חברת קרתא על ידי [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים, שמינה את [[כונס הנכסים הרשמי]] כמפרק החברה.<ref>{{הערה|1=פשר003150/06. בית המשפט המחוזי בירושלים. 12/02/2007. כבוד השופטת חנה בן-עמי.</ref>}} זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבית משפט הוציא צו פירוק כנגד חברה ממשלתית.<ref name{{הערה|שם=globes>|1={{גלובס|שמואל דקלו|תקדים: צו פירוק לחברה ממשלתית - קרתא תפורק בשל חוב לאלרוב בסך 102 מ' ש'|1000182541|13 בפברואר 2007}}</ref>}}
 
==היסטוריה==
 
==תוכניות מתאר ובינוי==
עוד קודם שהוקמה חברת קרתא בשנת 1972 , אושרה ב[[יולי]] [[1967]], תוכנית להקמת [[סובב חומות ירושלים|גן לאומי סביב חומת העיר העתיקה]], שנועדה להפריד בינה לבין הבנייה החדשה המקיפה אותה ובה בשעה לחבר ביניהן, תוך מניעת בנייה בקרבת החומה.<ref name{{הערה|שם=haartz>|1={{הארץ|דוד קרויאנקר|הוא היה ביצועיסט|809740|4 בינואר 2007}}
}}
</ref>
התוכנית חפפה בחלקה את השטח המזרחי של מתחם ממילא וייעדה אותו לשטח פתוח לצורכי ציבור; בזאת הוגבל מראש השטח שניתן לבנייה במתחם ממילא.
 
אחת המשימות הראשונות של קרתא להשגת מטרתה - שיקום ובינוי מתחם ממילא - הייתה הכנת [[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית מתאר]] ותוכניות בינוי לאזור והגשתן לאישור במוסדות התכנון. הפרוגרמה הראשונית של האדריכלים [[משה ספדיה]] וז'ילבר וייל, שהוכנה בשנת 1973,התבססה על תפיסה אורבנית של הפרדה מלאה בין תנועת הולכי הרגל ותנועת כלי הרכב. בתוכנית זו הוצע, שיוקם מרכז מסחרי רב-מפלסי, שתנועת כלי הרכב בו תזרום במפלסים תת-קרקעיים, והמפלסים העיליים המיועדים למסחר יוכלו להתפרס על שטח גדול יותר. וכמו כן המליצה להרוס את כל הבניינים ההיסטוריים בשכונת ממילא (פרט ל[[המתחם הצרפתי בירושלים|מנזר סן ונסן דה־פול]]).<ref>{{הערה|1=[http://www.kroyanker.co.il/index.php?option=com_flexicontent&view=items&cid=26:2010-01-01-23-25-17&id=81:2010-01-19-07-34-19&Itemid=18 ממילא – תוכנית רעיונית להחייאת המתחם שימור, שיפוץ ובנייה חדשה - דוד קרויאנקר]</ref>}}
. במהלך הדיונים בתוכנית התברר, כי [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|והוועדה המחוזית]] מתנגדות לתוכנית הבינוי שהייתה כרוכה בהריסת המבנים הקיימים, ובהם מבנים בעלי ייחוד אדריכלי הראוי לשימור. ההתנגדות לתוכנית הייתה נעוצה גם בחשש שמא ריבוי הבניינים וגובהם יגמד את מראה חומת העיר העתיקה. לפיכך, לא אישרה הוועדה המקומית את אחוזי הבנייה המבוקשים, והגבילה את היקף הבנייה ל-160,000 מ"ר.<ref name {{הערה|שם=mevaker>|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=301&id=0&contentid=6201&parentcid=undefined&bctype=6154&sw=1680&hw=980 דוח על הביקורת בקרתא - חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע“מ, תאריך פרסום: 1/2/1992 מספר ISSN: 7932-0792]
}}
</ref>
 
בשנת 1975 הגישה קרתא לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית מתאר משולבת למגורים, מלונות, מסחר ושירותים. בתוכנית ביקשה קרתא להתיר לה להשתמש גם בחלק [[סובב חומות ירושלים|מהגן הלאומי הנמצא בשטח המתחם]], וכן להקים בשטח הציבורי הפתוח [[חניון תת-קרקעי]] הכולל שטח מסחרי במפלסו העליון. עוד ביקשה קרתא להוריד את מפלס [[רחוב יפו]] ולקרותו, כך שיהיה חלק ממבנה החניון הגובל בו; החניון ייבנה בצורה מדורגת ויכיל שטח מסחרי של כ-15,000 מ"ר. בשנת 1979 אישר שר הפנים את תוכנית המתאר שהכינה קרתא למתחם ממילא, תוך התניה, שנוסף על תוכנית המתאר, על קרתא להגיש לרשויות התכנון תוכניות מפורטות לאזור המסחרי; במארס 1988 אישרה את תוכנית הבינוי לאזור המגורים והמלונות; ובאפריל 1989 אושרה תוכנית החניון.<ref name {{הערה|שם=mevaker />}}
 
הדיונים [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|ובוועדה המחוזית]] בתוכנית המתאר, עד לאישורה המסויג בנובמבר 1979, התקיימו במהלך ארבע שנים; העניינים העיקריים שבמחלוקת היו הנמכת התוואי של רחוב יפו וקירויו, היקף הבנייה לצורכי מסחר, ובינוי חלק משטח הגן הלאומי. בסופם של הדיונים נדחתה בקשת קרתא לקירוי [[רחוב יפו]], והיא נתבקשה להגיש תוכנית דרכים חדשה.
 
בנובמבר 1979 החליטה הוועדה המחוזית לתת תוקף לתוכנית מתאר ל-120 דונם במתחם [[ממילא]] למטרות האלה: 27.5 דונם לאזור מגורים ומלונות; 15.5 דונם לאזור מסחרי; 10 דונם לחניון תת-קרקעי ליד שער יפו, אשר מפלסו העליון יהיה שטח ציבורי פתוח; 31.5 דונם לשטח ציבורי פתוח (השטחים הציבוריים הם חלק מהגן הלאומי המקיף את העיר העתיקה); 29 דונם לדרכים; 6.5 דונם שבידי מנזר יועד לשימור. [[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית המתאר]] אושרה בלי [[תוכנית מפורטת|תוכניות מפורטות]], ובהגבלה ששטח הבנייה בכל האזורים לא יעלה על 142,000 מ"ר. כן נדרשה קרתא להפקיד בוועדה המחוזית תוכנית דרכים ותוכניות בינוי מפורטות לחניון, לאזור המסחרי, ולאזור המגורים והמלונות.<ref name {{הערה|שם=mevaker />}}
 
על פי דרישת [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]] הכינה קרתא תוכנית דרכים. בשנת 1981, לאחר שינויים ניכרים, אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית. בשנת 1986 אישרה הוועדה תיקון לתוכנית הדרכים, שעיקרו הסבת הרחוב המרכזי של המתחם המסחרי (רחוב ממילא) למדרחוב. נוסף על תוכניות הדרכים הגישה קרתא לאישור רשויות התכנון שלוש [[תוכנית בניין עיר|תוכניות בינוי מפורטות]]: אחת לחניון [[שער יפו]], אחת לאזור המסחרי ואחת לאזור המגורים והמלון.
 
הכנת [[תוכנית מפורטת|התוכניות המפורטות]] בידי האדריכלים של קרתא והליכי אישורן במוסדות התכנון נמשכו כעשר שנים. מוסדות התכנון דרשו מקרתא להכניס שינויים ניכרים בתוכניות הבינוי המפורטות, להקטין את שיעור הבנייה וגובהה ולהבטיח שימורם של מבנים אחדים לאחר מאבקים ציבוריים, כדוגמת [[בית שטרן]].<ref>{{הערה|1=בג"ץ 1892/90 החברה להגנת הטבע ואח' נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים ואח'</ref>}}
 
===עבודות הפיתוח במתחם ===
[[החברה להגנת הטבע]] הגישה התנגדות לתוכנית, עקב החשש לפגיעה בחומת העיר העתיקה, ובשרידים ארכאלוגיים שקבורים מתחת לרחוב יפו, שהיה גבוה בכעשרים מטר ממפלסו כיום.
 
ואכן בזמן העבודות, נחשפו פניה החיצוניים של חומת העיר מ[[התקופה האיובית]] בקטע שמחוץ לשער יפו. הממצאים הראו כי זהו קטע מביצור העיר שבנה השליט האיובי אל מלכ מועטם עיסא (קרי: מועזם) , אחיינו של [[צלאח א-דין]], בשנת 1212 . כשבע שנים מאוחר יותר ציווה שליט זה להרוס את ביצורי העיר, שעל הקמתם שקד זמן קצר קודם לכן, מפחד שהצלבנים יכבשו מחדש את העיר ויקשה עליו לסלקם ממנה. מעשה זה הוא יחידאי בתולדות בנייתם של ביצורים.<ref>{{הערה|1=R. Reich and E. Shukron, Excavations in the Mamilla Area – The Medieval Fortifications, Atiqot 54 (2006), pp. 125-152</ref>}}
 
עקב כך, שונתה התוכנית ובמקום כביש מקורה מלאה, נבנה רק גשר בין חניון קרתא לשער יפו. כמו כן נסלל הכביש מעל כלונסאות בטון כדי לשמר את הממצאים ארכאלוגיים במקום. בשטח שסמוך לקטע חומת העיר מהתקופה האיובית בקטע שנחשף, מתחת לגשר, היה אמור להיות גן ארכאולוגי, אך חברת קרתא מעולם לא השלימה את עבודות הפיתוח במקום.
[[תמונה:PikiWiki Israel 3450 view from mamila kanyon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלב א של "כפר דוד" שנבנה במקום בו עמד בית האחים טאנוס ("[[בית טאנוס]]")]]
לאחר שנחתם הסכם הפיתוח עם חברת לדברוק, החלה בתחילת שנות התשעים, הריסתם של רוב המבנים במתחם ובניית הפרויקט.
בשלב א החל להיבנות אזור המגורים שקיבל את השם "כפר דוד", לשם כך נהרס בית האחים טאנוס ("[[בית טאנוס]]") שעמד בשנות העיר החצויה (1948–1967) על גבול שטח ההפקר בין שכונת ממילא לחומות העיר העתיקה.<ref>{{הערה|1=[http://www.kroyanker.co.il/index.php?option=com_flexicontent&view=items&cid=29:2010-01-01-23-25-52&id=99:-q-q&Itemid=21 אתר תיעוד והנצחה של "בית טאנוס" - שכונת כפר דוד, מתחם ממילא - דוד קרויאנקר].</ref>}}
 
===כניסת חברת אלרוב לפרויקט===
בשנת 1994 נאלץ [[סיריל שטיין]] לפרוש מניהול חברת לדברוק לאחר שזו דיווחה על הפסדים של 229.8 מיליון ליש"ט בעקבות השקעות כושלות בארצות הברית.<ref>{{הערה|1=[http://www.managementtoday.co.uk/search/article/409840/uk-better-going-ladbrokes/ BETTER GOING AT LADBROKES?, Ken Banta, Management Today: 01-Nov-95 ]</ref>}}
היא החלה לממש נכסים וכך נכנסה לתמונה בשנת 1995 חברת [[אלרוב]] שבבעלות [[אלפרד אקירוב]], שרכשה תחילה 50 אחוז ובהמשך את מלוא הזכויות בפרויקט.<ref name{{הערה|שם=globes />|1=
 
חברת אלרוב השלימה את בניית "כפר דוד", ואת המלון שנקרא בתחילה "הילטון ירושלים" ולימים [[מלון מצודת דוד]]. המלון נפתח בשנת 1998.
 
===הליכי בוררות בין קרתא לאלרוב===
עבודות הפיתוח והבנייה של האזור המסחרי התעכבו, בתחילה עקב חפירות ארכאולגיות שנערכו במרכז רחוב ממילא וכן עקב עבודות לפירוק מבנים המיועדים לשימור (שבהמשך נבנו מחדש). ואחר כך עוכבו והופסקו עקב הליכי בוררות שהתנהלו בין חברת קרתא לחברת אלרוב בשל תביעות הדדיות להפרת הסכמים. בספטמבר 1999 ניתן פסק בורר ראשוני, לפיו התקבלה תביעת אלרוב,{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא|169805|15 בספטמבר 1999}}}} אקירוב יקים בתי קולנוע בפרויקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא], 15/09/1999, הדס מגן,[[גלובס]]</ref>}}
ולאחר שני פסקי בורר נוספים חויבה קרתא בשנת 2005 לשלם לאלרוב סך כולל של כ-102,000,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. פסקים אלו אושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.6.2006 (ה"פ 4070/05, 5043/06, 5018/06).{{הערה|שם=אדטו|{{ynet|עדנה אדטו|אלפרד אקירוב: פרויקט ממילא יוקם בקרוב|3033395|17 בינואר 2005|}}}}
 
 
==פירוק החברה==
כבר בנובמבר 1982, המליצה [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] לממשלה למזג את החברה עם שתי חברות נוספות שעסקו בתחומי פיתוח בירושלים, כדי לחסוך בכוח אדם ולייעל את העבודה. החברות הן, [[החברה לפיתוח מזרח ירושלים|החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ]] ו[[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי|החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ.]] בינואר 1983 אישרה מליאת הכנסת את המלצותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה אך הדבר לא בוצע. השרים האחראים ורשות החברות הממשלתיות דנו לסירוגין במשך תקופה ארוכה בעתיד החברה בלי שהגיעו לכלל דעה מוסכמת באשר לעתידה. בשנת 1992 העירה [[מרים בן פורת]], מבקרת המדינה דאז, על אי-הוצאתה לפועל של ההחלטה.<ref>{{הערה|1=מבקר המדינה - דוח שנתי לשנת 1992</ref>}}
 
מאחר ובניית האזור המסחרי, שהיה אמור להיות מקור ההכנסה העקרי של החברה התעכבה במשך 20 שנה, הבסיס הכלכלי שעל פיו הייתה אמורה לפעול לא היה קיים. לחברה לא הייתה יכולת להחזיר את הלוואות שקיבלה מהמדינה. וכבר בשנת 2000 הגיעה למצב של [[חדלת פירעון|חדלות פירעון]], מאחר שהייתה חייבת לעיריית ירושלים כ-370 מיליון שקל בשל הטלי פיתוח והטלי השבחה ולמדינה כ-100 מיליון שקל נוספים בשל השקעתה הראשונית. לכן מאחר שעלה ספק רב אם חברת אלרוב תוכל לגבות את הסכום שנפסק לטובתה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיפרק את החברה.
32,748

עריכות