דני רהב וולף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
|||
שורה 23:
וולף נולד ב[[מושב]] [[באר טוביה]] בשנת [[1937]] בשם '''דני וולף''', בנם השני של עליזה וד"ר יהודה וולף ([[1899]]–[[1960]]), [[רופא]] ש[[העלייה מגרמניה|עלה מגרמניה]] עם [[עליית הנאצים לשלטון]] בשנת [[1933]], התיישב בבאר טוביה ותוך זמן קצר נודע בדרום כולו{{הערה|1=[http://www.ima.org.il/Memorial/ViewProfile.aspx?pId=133 ד"ר וולף יהודה] באתר [[ההסתדרות הרפואית בישראל]]; {{דבר||ד"ר יהודה וולף|1960/05/11|00636}} (עם פטירתו); {{דבר|ר. מגל|לזכר נעדרים: ד"ר יהודה וולף|1960/07/18|00500}}.}}.
ב[[מאי]] [[1955]] [[גיוס לצה"ל|התגייס וולף לצה"ל]] והתנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. הוא שובץ ב[[גדוד 890]] וצורף לפלוגה ב'. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ולחם ב[[פעולות התגמול]] ובהן [[פעולת הסבחה]] וב[[מבצע כנרת]]. בסוף שנת [[1956]] נשלח ל[[קורס מ"כים חי"ר]]. כ[[מפקד כיתה]] השתתף ב[[מבצע יהונתן (1956)|פעולה כנגד משטרת א-רהווה]], בפעולת התגמול ב[[ע'רנדל]], ב[[מבצע לולב]] וב[[פעולת קלקיליה]]. ב[[מבצע קדש]] צנח ב[[קרב המיתלה|מיתלה]]. לאחר המלחמה, סיים [[קורס קציני חי"ר]] ושימש כ[[מפקד מחלקה]], [[מפקד פלוגה]] וכ[[קצין]] [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] חטיבתי בצנחנים
וולף, שקרא את הספר "[[מפקד הרפאים]]", העריץ את [[דייוויד סטירלינג]], מייסדה ומפקדה של [[SAS (קומנדו)|יחידת הקומנדו הבריטית SAS]] שלחמה במדבר המערבי ב[[מלחמת העולם השנייה]] ותקפה שדות תעופה ובסיסים בעומק המערך הגרמני. לפני מותו, סיפר לידיד כי שאף להידמות לו.
ב-[[1970]], בשיאה של [[מלחמת ההתשה]], קיבל וולף את הפיקוד על [[סיירת שקד]]{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה|1235560|22 ביולי 2011|}}.}}. תחת פיקודו פעלה הסיירת בשתי זירות עיקריות: מבצעים ב[[רצועת עזה]], שכללו בין השאר הפעלת [[מסתערבים]] נגד [[הטרור הפלסטיני]] ב[[רצועת עזה]], ומבצעים ב[[תעלת סואץ]] נגד [[מצרים]]. כן פעלה הסיירת לאורך הגבול הירדני. באותה שנה יצאה הסיירת ל[[מבצע סרג'נט]] ול[[מבצע ויקטוריה]] מעבר לתעלה, מבצעים שנחשבו למסובכים ופורצי דרך בתחומם
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש וולף כמדריך בפו"ם. הוא מיהר ל[[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]] והתמנה למפקד כוח סיור מיוחד ב[[אוגדה 143|אוגדת שרון]]. הכוח כלל קצינים ולוחמים במילואים ובקבע, רובם יוצאי סיירת שקד והצנחנים, שלא היה להם תפקיד מוגדר בתחילת המלחמה. בין אנשי הכוח היו [[מאיר דגן]], שלחם יחד עם וולף בעזה כמפקד [[סיירת רימון]], ואמציה חן (פצי), שפיקד על כוח בשם "כוח פצי". לתקופה קצרה פעל עם כוח הסיור של וולף גם כוח מ[[סיירת מטכ"ל]] תחת פיקודו של [[עוזי דיין]]{{הערה|1=[[עוזי דיין]], [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8142 "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית"], [[ישראל היום]], 17 בספטמבר 2010.}}. הכוח עסק בעיקר בלחימה בחיילי קומנדו מצריים ובחיסול קציני תצפית קדמיים של הצבא המצרי{{הערה|1=[http://www.gold.co.il/homepages/Hebrew/063839470000000000/h.html "מלחמת יום הכיפורים"], "אתר סיירת שקד".}}. לאחר המלחמה מונה וולף למפקד [[חטיבה 55|חטיבת צנחנים במילואים]] בדרגת אלוף משנה.
שורה 34:
==השקפותיו==
וולף תמך ב[[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם]], שקראה לנוסחת שטחים תמורת שלום לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. אחרי שחרורו מצה"ל היה חבר ב{{ה|מועצה לשלום ולביטחון}}, והטיף לפשרות מדיניות. רב-אלוף [[רפאל איתן]], הרמטכ"ל, שלל ממנו את המינוי למפקד חטיבה במילואים. הפרשה העיבה על ידידותם של וולף ואיתן אך לא שמה לה קץ. יחסיו עם חברו, אריאל שרון, נותקו בשל הביקורת שמתח וולף על [[מלחמת שלום הגליל]]. זמן קצר לפני מותו התפייס וולף עם שרון.
עד שחלה נחשב וולף לאחד מהבולטים במפקדי היחידות המיוחדות וזכה להערכה רבה בצה"ל. בין ידידיו ומוקיריו מאז ועד ליום מותו ניתן למנות את האלופים [[אריאל שרון]], [[ישראל טל]] וראשי המטה הכללי [[דן שומרון]] ו[[רפאל איתן]].
==קישורים חיצוניים==
|