קרב פינטה – הבדלי גרסאות

באביב [[1653]] תמכו גיירג' ראקוצי ומאתיי בסאראב תמיכה צבאית ב[[לוגופט]] הגדול של וסילה לופו, [[גאורגה שטפאן]], שמרד נגד לופו וניסה לתפוס את השלטון. גוף לוחם טרנסילבני, בפיקודו של יאנוש קמני (Kemeny), חדר לנסיכות מולדובה דרך מעברי ההרים המפרידים בינה ובין טרנסילבניה. גוף צבאי ולאכי, בפיקוד ה[[ספטאר]] הוולאכי, דיאיקול בויצ'סקו (Diicul Buicescu) הגיע מכיוון [[מילקוב (וראנצ'ה)|מילקוב]]<ref>{{הערה|1=עיר חשובה בנסיכות מולדובה בימי הביניים, אך מאז ירדה מאוד בחשיבותה וכעת יש בה פחות מ-9,000 תושבים</ref>}}.

לאחר שגאורגה שטפאן הושב על כס השלטון ביאשי, הגיע טימוש חמלניצקי עם צבא קוזקים. טימוש עבר את ה[[פרוט (נהר)|פרוט]] ב- 30 באפריל ובפופריקאן (Popricani) היכה את צבאו של גאורגה שטפאן ותפס את השלטון ביאשי. וסילה לופו שב גם כן ולקח את מושכות השלטון לידיו. הוא לא הסתפק בכך והחליט לנקום במאתיי באסאראב - יצא עם כל צבאו ועם צבאו של חמלניצקי לכיוון ולאכיה ובהגיעו ל[[פוקשאן]]<ref>{{הערה|1=העיר פוקשאן שוכנת בגבול שבין מולדובה ובין ולאכיה ואוחדה רשמית רק עם כינון רומניה</ref>}}, שרף את החלק הוולאכי של העיר.

דייקול בויצ'סקו וגאורגה שטפאן, ששהו עם כוחותיהם באזור הגבול, במילקוב, נאלצו, לאחר מספר התנגשויות עם כוחותיו של וסילה לופו, לסגת. מאתיי באסאראב, שקיבל את הידיעות על התקדמות אויבו, יצא עם צבאו מבירתו, [[טרגובישטה]] והקים את מחנהו בין נחל יאלומיצה ובין יובל קטן שלו, שאפיקו היה בוצי מאוד וקשה למעבר, בקרבת הכפר '''פינטה'''. ב'''טלז'ן''' הייתה התנגשות בין הקוזקים ובין ה'''סיימנים''' (seimeni{{כ}})<ref>{{הערה|1=ה'''סיימנים''' היו חיילים שכירים רגלים, מצוידים ברובי ארקבוז. מקור השם בצבא העות'מאני, שבו היו 34 גדודי סיימנים, כחלק מחיל ה[[יניצ'רים]]. בצבאו של [[מאתיי באסאראב]] היו כאלפיים סיימנים.</ref>}}, ששלח באסאראב לעזרתו של דייקול. הסיימנים התגוננו היטב ונסוגו בצורה מסודרת