הייעוד הגלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 19:
|תוכן="דרישתי היא חלק מזכות הייעוד הגלוי שלנו להתפשט ולהחזיק את כל השטח שניתן לנו על ידי השגחה אלוהית לפיתוח הניסוי של חירותנו והסמכתנו על ידי הממשל הפדרלי שלנו".}}
 
רעיונו של או'סליבאן היה שקיים חוק עליון לפיו על האדם לקדם את הדמוקרטיה, ובגלל שבריטניה לא תקדם את הדמוקרטיה באורגון, על ארצות הברית לשלוט באזור.<ref name {{הערה|שם= McCrisken>|1=McCrisken, Trevor B., [http://books.google.com/books?id=QHDkqb-myscC&pg=PA68 ''Exceptionalism: Manifest Destiny''] (accessed 2008-05-20), in ''Encyclopedia of American Foreign Policy'', Vol. 2, p. 68. Charles Scribner's Sons, New York (2002). ISBN 0-684-80657-6.</ref>}}
 
הרעיון המקורי של או'סאליבן היה שההתפשטות לא תושג בכוח צבאי או בכוונה של ממשל ארצות הברית, אלא מושבות של אנגלו-סקסים שיוקמו במערב ושיסתפחו בהמשך לארצות הברית, כמו שקרה עם [[רפובליקת טקסס]]. ב-[[1845]] חזה או'סאליבן ש[[קליפורניה]] תהיה הבאה בתור להסתפח לארצות הברית ולאחריה [[קנדה]]. על אף שאו'סאליבן התנגד ל[[מלחמת ארצות הברית-מקסיקו]] שפרצה ב-[[1846]], הוא האמין שבסופו של הדבר התוצאה תהיה חיובית עבור שתי המדינות.<ref>{{הערה|1=על פי ספרו של ההיסטוריון רוברט וולטר ג'ונסון משנת 1997, [http://books.google.com/books?id=YumVQgAACAAJ Manifest destiny and empire: American antebellum expansionism]
}}
</ref>
 
באופן אירוני, המונח של או'סאליבן הפך לפופולרי רק לאחר ש[[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הוויגית]] ביקרה אותו. המפלגה הוויגית האשימה את הייעוד הגלוי ואת תומכי הרעיון ב"תמיכה בתכנוני כיבוש, שיבוצעו על ידי הממשל, אשר בוגדים ב[[חוקת ארצות הברית|חוקתנו]] וב[[מגילת הזכויות של ארצות הברית|הצהרת הזכויות]], מעניקים סיוע ונוחות לאויבי ה[[רפובליקניזם]], בכך שהם תומכים ומטיפים לזכות הכיבוש".<ref>{{הערה|1=עמוד 2 ב"סקירה הוייגית האמריקנית" כרך 7, נושא 1, משנת 1848</ref>}} ב-[[3 בינואר]] [[1846]], נבחר הציבור רוברט וינטרופ מהמפלגה הוויגית לעג לרעיון, באומרו "אני מניח שזכות הייעוד הגלוי לא תהיה בשום אומה קיימת למעט אומת ה[[יאנקי דודל|יאנקים]] האוניברסלית". ווינטרופ היה הראשון בשורה ארוכה של מבקרים שטענו שמי שתומך בייעוד הגלוי בשל השגחה אלוהית מונע למעשה על ידי [[לאומנות]] קיצונית או אינטרסים עצמיים.
 
==השפעות==
כפי שנכתב לעיל, הייעוד הגלוי הוא למעשה התוצאה של האמונות איתן באו המתיישבים בעידן הקולוניאלי, וסלידה מהאמונות הרווחות באירופה באותה התקופה אותן הם עזבו. המקור העיקרי לכך הוא המורשת ה[[פוריטנים|פוריטנית]] בארצות הברית (שכן הפוריטנים ראו עצמם כאנשים שנבחרו על ידי האל להנהיג את שאר העולם), אך בעיקר לדרשה המפורסמת של ג'ון ווינטרופ "עיר על גבעה" בשנת [[1630]], בה הוא קרא להקמת קהילה מוסרית שתהווה דוגמה זוהרת לעולם הישן. בספרו המשפיע "ההגיון הישר" משנת [[1776]], האינטלקטואל והסופר [[תומאס פיין]] חזר על הרעיון באומרו שהמהפכה האמריקנית מעניקה הזדמנות ליצור חברה חדשה, טובה יותר:
{{ציטוט
|תוכן="יש בכוחנו להתחיל את העולם מחדש. מצב כזה, הדומה להווה, לא היה קיים מאז ימי נוח ועד ימינו. יום ההולדת של העולם החדש בידינו..."<ref>{{הערה|1=ספרו של תומאס פיין, [http://books.google.com/books?id=Gtihdb2lo3QC&printsec=frontcover&q=&hl=iw Common Sense]</ref>}}
}}
 
שורה 62:
בעקבות ההצלחות בשדה הקרב, נשמעו קולות, במיוחד במפלגה הדמוקרטית, שטענו לכיבוש כל מקסיקו, בגלל שלדעתם זאת הדרך היחידה להבטיח שלום עתידי באזור. לכיבוש כל מקסיקו הייתה התנגדות רבה בשל שתי סיבות: הראשונה היא שהכיבוש נוגד את רעיון הייעוד הגלוי, שכן משמעותו היא כפיית שלטון ארצות הברית על מיליוני מקסיקנים. הסיבה השנייה היא מטעמים גזעניים, כפי שהראה ג'ון קלהון, סנאטור מ[[דרום קרוליינה]] שתמך בצירוף רפובליקת טקסס, בנאומו בקונגרס ב-[[3 בינואר]] [[1848]]:
{{ציטוט
|תוכן="אנו מעולם לא חלמנו על שילוב באיחוד גזע שאיננו לבן-הגזע הלבן החופשי. שילוב מקסיקו, יהיה השלב הראשון מסוגו, של שילוב גזע אינדיאני; שכן יותר מחצי מהמקסיקנים הם אינדיאנים, והחברים מורכבים בעיקר משבטים משולבים. אני מוחה כנגד איחוד שכזה! אנו, אדוני, ממשלתו של הגזע הלבן... אנו נחושים לכפות ממשלה חופשית על הכול; ואני רואה שזה מדורבן... שמשימתה של מדינה זו להפיץ חופש אזרחי ודתי בכל רחבי העולם, ובמיוחד ברחבי יבשת זו. זוהי טעות גדולה."<ref name {{הערה|שם= Calhoun>|1={{Cite web| last = Calhoun | first = John C. | title = Conquest of Mexico | publisher = TeachingAmericanHistory.org | year = 1848 | url = http://teachingamericanhistory.org/library/index.asp?document=478 | accessdate = 2007-10-19 }}</ref>}}
}}
 
שורה 77:
בתקופת הנשיא [[תיאודור רוזוולט]] הורחבה דוקטרינת מונרו בשנת [[1904]] במה שכונה "מסקנת רוזוולט", ולפיה ההתפשטות האמריקנית בטענת הייעוד הגלוי הוחלפה בהתערבות לטובת האינטרסים האמריקניים בחצי הכדור המערבי. הנשיא [[וודרו וילסון]] המשיך את המדיניות, רק שהפעם הרחיב את "משימתה" ו"ייעודה" של ארצות הברית לקנה מידה עולמי. הדבר הוביל את ארצות הברית ל[[מלחמת העולם הראשונה]], בה וילסון הצהיר ש"העולם חייב להיהפך למקום בטוח עבור הדמוקרטיה" והציג את המלחמה כמלחמת הדמוקרטיה נגד ה[[אוטוקרטיה]] באירופה. לאחר במלחמה, בהודעתו לקונגרס בשנת [[1920]], וילסון הצהיר:
{{ציטוט
|תוכן="...אני חושב שכולנו מבינים שהגיע היום בו הדמוקרטיה ניצבת בפני מבחנה האחרון. העולם הישן סובל כעת מדחייתו הלא מוצדקת של עקרונות הדמוקרטיה והחלפת עקרונות האוטוקרטיה שמורכז בשמה, ללא רשות ותמיכת הציבור. זה זמנם של כל האחרים כשהדמוקרטיה צריכה להוכיח את טהרתה ואת כוח הרוחני לנצח. זה בוודאות תפקידה של ארצות הברית להוביל את הניסיון לגרום לרוח הזו לנצח."<ref>{{הערה|1=[http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=29561#axzz1JbrOLu9A ההודעה לקונגרס של וודרו וילסון]</ref>}}
}}