חצי האי האנטארקטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
←‏פתיח: עריכה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 5:
 
==גאוגרפיה==
חצי האי הררי באופיו. הפסגות הגבוהות ביותר בו מתנשאות לגובה מעל 2,800 מטרים. רכס ההרים המרכזי הוא המשכם של [[הרי האנדים]] ומקושר אליהם באמצעות [[רכס מרכז אוקייני]]<ref>{{הערה|1=[http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=76149 מיפוי ים הקרח על ידי נאס"א]</ref>}}. תביעת הריבונות של ארגנטינה וצ'ילה נובעת מהיותו של חצי האי המשך גאוגרפי של [[ארץ האש]].
 
שטח האי הוא [[טונדרה]] ארקטית עם גלישה של [[קרחון|קרחונים]] ל[[מדף קרח|מדפי קרח]], המרובים יותר בצידו המערבי מאשר בצידו המזרחי. ככלל, הצד המערבי מפורץ יותר וכולל יותר חצי-איים מאשר הצד המזרחי. האיים הסמוכים לחצי האי מקושרים אליו רוב ימות השנה בקרח. בצפון חצי האי נמצאת תעלת למרי (Lemaire Channel), יעד [[תיירות]] פופולרי יחסית לאנטארקטיקה.
שורה 16:
ב-[[1944]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ומבצע מחקר [[איי פוקלנד]] הקימה בריטניה תחנת מחקר ב[[פורט לוקרוי]] (Port Lockroy) שבחצי האי, שהייתה הבסיס הקבוע הראשון באנטארקטיקה היבשתית (בשנת 1904 הוקם הבסיס הארגנטינאי הראשון, בסיס אורקאדאס, ב[[איי אורקני הדרומיים]]) מאז [[1996]] משמש המקום כ[[מוזיאון]] המתעד את ראשית התיישבות האדם ביבשת ופועל בו סניף [[הדואר המלכותי]] הדרומי ביותר בעולם.
 
בשנים [[1947]] - [[1948]] חקרה את חצי האי משלחת חקר אמריקאית פרטית ((Ronne Antarctic Research Expedition (RARE) בראשותו של הנורבגי פין רון (Finn Ronne){{כ}}<ref>{{הערה|1=[http://www.ronneantarcticexplorers.com/ronne_antarctic_research_expedition.htm אתר המתעד את משלחת המחקר]</ref>}}. במהלך [[השנה הגאופיזית הבינלאומית]] (מ-[[1 ביולי]] [[1957]] ועד [[31 בדצמבר]] [[1958]]) ניתנה תשומת לב לאזור והוקמו בו תחנות מחקר קבועות.
 
[[אמיליו מרקוס פלמה]], האדם הראשון שנולד ביבשת אנטארקטיקה ([[7 בינואר]] [[1978]]) בא לעולם בתחנת המחקר הארגנטינית [[בסיס אספרנסה]].
 
==שינויי אקלים==
חצי האי רגיש ביותר להשפעות של ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]], כאשר צפונו רגיש יותר. בכל עשור בחמישים השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בחצי האי בחצי [[מעלות צלזיוס|מעלת צלזיוס]] בשנה<ref>{{הערה|1=[http://www.terradaily.com/reports/Satellites_Shed_Light_On_Global_Warming_999.html מחקרי לווין שופכים אור על תופעת ההתחממות העולמית]</ref>}}. בין [[1947]] ל-[[2006]] הצטמצמו כל מדפי הקרח סביב חצי האי בשטחם וחלקם התפרקו כליל כתוצאה מההתחממות<ref>{{הערה|1=[http://www.sciencedaily.com/releases/2008/06/080613104743.htm אפילו החורף האנטארקטי לא יכול להציל את מדף הקרח וילקס]</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.physorg.com/news186068531.html מדפי קרח נעלמים בחצי האי האנטארקטי]</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://nsidc.org/news/press/larsen_B/2002.html מרכז המידע לקרח ושלג]</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.esa.int/esaEO/SEMXK5AWYNF_planet_0.html מדף הקרח וילקס בסכנה]</ref>}}.
 
ההתחממות היחסית של מי הים והגידול ב[[לחות]] משפיעים על ה[[ביומסה]] ובפרט על ה[[פיטופלנקטון]] במי האוקיינוס, המהווה את תחתית [[שרשרת המזון]] העולמית שכמותו בסביבות צפון חצי האי פחתה ב-12% ב-30 השנים האחרונות<ref>{{הערה|1=[http://www.terradaily.com/reports/Phytoplankton_Is_Changing_Along_The_Antarctic_Peninsula_999.html שינויים בפיטופלנקטון לאורך חצי האי האנטארקטי]</ref>}}.
 
==חי וצומח==
[[קובץ:Fur seal antarctic peninsula.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כלבי ים|כלב ים]] בשיא הקיץ על קרקע סלעית חשופה מכוסה טחב]]
אקלימו של חצי האי הוא המתון ביותר באנטארקטיקה והוא תומך בעולם חי וצומח עשיר וייחודי. בעבר, לפי שרידי [[מאובן|מאובנים]] היו באזור חיים שוקקים ואף [[דינוזאורים]], בהיותה של היבשת חלק מהיבשת הקדומה [[גונדוונה]], לפני כ-200 מיליון שנה<ref>{{הערה|1=[http://www.terradaily.com/reports/Fossilized_pollen_reveals_climate_history_of_northern_Antarctica_999.html אבקת פרחים מאובנת מגלה את ההיסטוריה האקלימית של אנטארקטיקה]</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://news.google.com/newspapers?id=1UVPAAAAIBAJ&sjid=HgMEAAAAIBAJ&pg=7012,6826038 מאובני דינוזאורים התגלו באנטארקטיקה], 20 בנובמבר 1886</ref>}}.
 
במשך חודשי הקיץ נחשפת סביב קו החוף בחצי האי קרקע סלעית עליה ישנן כ-250 מיני [[חזזית|חזזיות]], 100 [[טחבים]] וכ-700 מיני [[אצות]] ימיות ויבשתיות. שני הצמחים הפורחים היחידים של אנטארקטיקה (''Deschampsia antarctica'' ו-''Colobanthus quitensis'') גדלים בחלקים הצפוניים והמערביים של חצי האי.
שורה 33:
מימי המפרצים בקו החוף של חצי האי והאיים הסמוכים שוקקים בעולם חי ימי עשיר הכולל [[דגים]] ו[[קריל]]ים. החופים מהווים כר מחייה ל[[יונקים ימיים]] ו[[טורפים ימיים]] בעיקר [[דוב ים אנטארקטי]] (''Arctocephalus gazella''), [[פיל ים]] דרומי, [[כלבי ים]], בעיקר [[כלב ים ודל]] (''Leptonychotes weddellii''), [[הידרורגה נמרית]] (''Hydrurga leptonyx'') ו[[לובודון הסרטנים]] (''Lobodon carcinophagus'').
 
על החופים מקננים מיני [[פינגווין]] רבים בהם [[פינגווין קיסרי]], [[פינגווין לבן אוזן]], [[פינגווין רצועת הסנטר]] ו[[פינגווין אדלי]]. ציפורים נוספות בהם מספר מיני [[יסעוריים]] כ[[יסעור הכף]], [[יסעור אנטארקטי]] ו[[יסעור שלג]], מספר מיני [[חמסניים|חמסן גדול]] (catharacta skua) ו"שיאנית [[נדידת עופות|הנדידה]]" [[שחפית הקוטב]], מקננות בחצי האי אף הן. על האי דיון במפרץ מרג'ורי שבמערב חצי האי חיה רוב אוכלוסיית הפינגווין הקיסרי באנטארקטיקה<ref>{{הערה|1=[http://www.worldwildlife.org/wildworld/profiles/terrestrial/an/an1101_full.html החי בטונדרה האנטארקטית], אתר [[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]]</ref>}}.
 
==תחנות ובסיסי מחקר==