בית יעקב (שכונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 18:
<nowiki> </nowiki>(בראשית מו, כז).
 
[[פנחס גרייבסקי]] מציין בספרו ''' ספר היישוב מחוץ לחומת העיר תולדות השכונות ומייסדיהן מראשית היווסדן משנת הכת"ר עד היום (תרצ"ט)''' כי חלקת הקרקע עליה הוקמה השכונה היא בת 44,000 אמות מרובעות ונרכשה במחיר 500 נפולאונים זהב. את האדמה גאל מידי ערביי [[ליפתא]] ר' [[בן ציון ליאון]] והוא מכר את השטח בתרל"ה ל"הרחבת הבונים" שהחלו לבנות את השכונה שנתיים מאוחר יותר.
 
תוכנית הבניה אופיינית לשכונות חצר ירושלמיות של אותם זמנים. חצר רחבת ידיים, במרכזה [[בור מים]] תת-קרקעי, ששימש לאספקת מים לתושבים. בשכונה מוסדות ציבוריים כגון בית מרחץ, מחסן לקמח, מאפיה, בית כנסת ותלמוד תורה, מסביב לחצר הוקמו [[בית מגורים|בתים]] בדרך כלל בני קומה אחת שכניסותיהם פונות ל[[חצר]] המרכזית.
שורה 28:
גרייבסקי בספרו מוסיף:
 
{{ציטוט|תוכן=.. השכונה הזאת הייתה בשנת הווסדה שנת תרל"ז רחוקה יותר מדי מן העיהעיר. הסביבה מדבר שממה, סלעי מגור ושיני סלעים. הבאים מיפו עברו בה רכובים על חמור סוס ופרד. .. ודווקא במקום זה אמרו הבונים לסלול דרך לכל עובר ושב ולהנות בו שכונת יהודים ויקראו לה בית יעקב.|מרכאות=כן}} בית יעקב הייתה מתחילתה השכונה היהודית המרוחקת ביותר מן העיר העתיקה וכך הפכה למעין "נושאת דגל" של ירושלים היהודית החדשה.
 
כאמור, הקמת השכונה נתקלה בקשיים רבים, שבעים בתי אב קיבלו על עצמם להקים להם בית במקום וכשנתיים לאחר שנתגבשה הקבוצה, הונחו היסודות לבתים הראשונים, אך בשנת הייסוד נבנו רק 15 בתים ושאר החברים באגודת המתיישבים רכשו מגרשים בלבד. ועד שנת 1881 עמדו בשכונה כעשרים בתים.