עת"מ 2702/04 פלונית נגד שר הפנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hanitvaknin (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Hanitvaknin (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
==רקע==
[[חוק הכניסה לישראל]], התשי"ב 1952 איננו מבדיל בין קטינים לבגירים, ועל כן קטינים השוהים בארץ שלא כדין עשויים להיות מגורשים כבגירים. על פי חוק הכניסה, המדינה מגרשת שוהים שלא כדין באמצעות [[צו הרחקה]]. בפרק הזמן שעד ליציאה מישראל או עד לגירוש, המדינה רשאית להחזיק אדם שניתן לו צו הרחקה במשמורת, כלומר במעצר באמצעות צו משמורת שמוציא הממונה על ביקורת הגבולות ב[[משרד הפנים]].{{ש}}
שתי העותרות, פלונית (עותרת 1) בת 17, נכנסה למדינה עם אביה שנפטר מסרטן מאוחר יותר ופלונית (עותרת 2), בת 16, נכנסה עם אמה ואח אשר גורשו בחזרה לגאנה במסגרת "פרויקט משפחות" (עזיבה מרצון) ועברו ל[[קנדה]], שתיהן ילידות גאנה, נעצרו ביום 10/10/
שורה 32:
השופטת אסתר קובו קבעה כי בית המשפט אינו צריך להכריע בכל שאלה אחרת מלבד סבירותה של ההחלטה המנהלית הנמצאת בבסיס העתירה נגד ההשמה במשמורת, וכי הקטינות או באי כוחן לא פנו למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדן ואין זה מתפקידו של בית המשפט להפעיל שיקול דעת תחת משרד הפנים.{{ש}}
בית המשפט דן בנושא הסמכות להרחקת קטינים לפי ס' 13 לחוק הכניסה לישראל וציין כי עצם היותן קטינות הוא לא "מחסום בפני גירושן".{{ש}}
למרות זאת סבור בית המשפט כי על הרשות להפעיל שיקול דעת אם ובאילו נסיבות לגרש ויש לבדוק כל מקרה לגופו.{{ש}}
בית המשפט קבע, כי להישארותן של הקטינות בישראל תהיינה השלכות הן לגבי קטינים נטושים אחרים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל, והן לגבי קטינים נזקקים אזרחי ישראל.
ובשל הצורך לדאוג לשלומם ולרווחתם של הקטינים הנטושים הזרים, יקטן חלקם של קטינים אזרחי המדינה בעת חלוקת המשאבים העומדים לרשות המדינה.{{ש}}
שורה 39:
==בעקבות פסק הדין==
האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון עע"ם 4878/05 פלונית נ' שר הפנים ואח'. בעקבות הערעור ועוד לפני הדיון, גיבשה המדינה [[נוהל]] לטיפול בקטינים ללא השגחה, המשלב את שירותי הרווחה בהליך המעצר.{{ש}}
על פי הנוהל, קטינים עד גיל 12 לא יוחזקו במעצר, וקטינים מעל גיל 12 יוחזקו במתקן מעצר שבו יועסק עובד סוציאלי שיהיה מוסמך לקבוע אם ניתן להשאיר את הקטין במעצר או להעבירו למסגרת אחרת, החזקת הקטין במעצר תהיה במשך 60 ימים לכל היותר. משרד החוץ יערוך בירורים ותיאום עם מדינת המוצא כדי לבדוק את האפשרות לקלוט ילד שיגורש אליה.{{ש}}
בית המשפט העליון קבע כי הערעור מוצה והורה למדינה "ליישם את הנוהל שגובש ככתבו וכלשונו".
ב - 2014 פורסם דו"ח מבקר המדינה על ילדים חסרי מעמד. מבדיקת המבקר עלה חשש כי התנהלות מדינת ישראל כלפי ילדים חסרי מעמד השוהים בארץ אינה עומדת בתנאי האמנה לזכויות הילד<ref>מבקר המדינה, דו"ח שנתי 64ג (2014), טיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, ע"מ 220</ref>, עוד נמצא כי קטינים ללא מלווה הוחזקו בשנים האחרונות בישראל פרקי זמן ארוכים יותר מפרקי הזמן המרביים שנקבעו בנהלים ( 60 ימים), ובהם קטינים שהוחזקו 68 ימים במתקן מת"ן לקטינים בלתי מלווים ולעתים עבר קטין מסהרונים למתקן מת"ן, מה שהוביל לשהייה כפולה בזמן מהקבוע בנוהל.{{ש}}
המבקר ציין, כי למעלה מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות מתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש. כמו כן, אין אמות מידה ברורות לבחירת משמורנים (אנשים המציעים עצמם כחלופת משמורת לקטין), מה שעלול להוביל לסיכון הקטין ולחשיפתו לניצול על ידי ה[[משמורן]].
שורה 54:
*[http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=8835 הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד]
*[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/3a81a30c-6ce9-42a2-afb2-3ec6807e5b02/105-ver-4.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח מבקר המדינה על ילדים חסרי מעמד]
==הערות שוליים==
{{הערת שוליים}}
| |||