אורונטס – הבדלי גרסאות

|מדינות=[[לבנון]], [[סוריה]], [[טורקיה]]

}}

 

הנהר מתחיל במזרח ה[[בקאע]] (בקעת הלבנון), קרוב מאוד למקורותיו של נהר ה[[ליטני]], ומתקדם צפונה, במקביל לקו החוף של לבנון. הוא מתרחב לתוך אגם [[חומס]], ששם הוקם עליו סכר בתקופה העתיקה. עתה מתרחב העמק אל תוך המחוז העשיר של [[חמאת]], לאחר מכן פונה הנהר מערבה ואחר כך צפונה לעמק הע'ב (בו היו ביצות עד אמצע המאה העשרים), משם פונה הנהר דרום-מערבה וזורם דרך מישור אנטאקיה, שבו מצטרף אליו יובלו הגדול עפרין, ונשפך לים התיכון ליד עיר הנמל הקטנה [[אנטיוכיה]] (Samandaği, שהייתה בירת [[הממלכה הסלאוקית]]) ב[[טורקיה]]. אורכו של הנהר כ-620 [[קילומטר|קילומטרים]] (35 ק"מ בלבנון, 495 ק"מ בסוריה, 50 ק"מ בטורקיה ו־40 ק"מ כגבול סוריה-טורקיה), ושטח אגן הנהר כ-23,000 [[קילומטר רבוע|קילומטרים רבועים]]. מימיו של הנהר מתקבלים מ[[הר הלבנון]]/[[הרי מול הלבנון]] בלבנון (כ־380 מיליון מטרים מעוקבים בשנה), באזור [[חמאת]] (כ־80 מיליון מ"ק בשנה), מ[[הרי אנסריה]]/[[הרי זיווה]] באזור הע'ב (כ־700 מיליון מ"ק בשנה), ובטורקיה הוא מקבל מים מהעפרין ומקרה סור והאופור הזורמים בקצה [[השבר הסורי אפריקאי]] (עוד כ־260 מיליון מ"ק בשנה).

 

 

כיום משתמשת סוריה ברוב המוחלט של מימי הנהר (למעט העפרין), כשהיא מסתייעת במערכת סכרים ענפה (סכר קטינה, סכר כרמיש, סכר מחרדה, סכר עשרנה וסכרים קטנים נוספים) תוך שהיא משאירה רק מעט מים מזוהמים ל[[טורקיה]]. טורקיה לעומת זאת משתמשת ביובלי הנהר (ובעיקר בעפרין) למטרות השקיה. לבנון כמעט ואיננה משתמשת במימיו שרובם אינם מגיעים ממנה, בין השאר בשל [[הסדר הסורי בלבנון|השליטה הסורית בה עד לאחרונה]]. בעוד שטורקיה ולבנון אינן מייחסות חשיבות רבה למי הנהר מכיוון שהן מדינות עשירות במים, הרי סוריה מייחסת לו חשיבות רבה - הנהר היווה את אחד הנימוקים לשליטתה בצפון [[בקעת הלבנון]] ועד [[2004]] דרשה סוריה את [[האטיי (נפה)|נפת האטיי]] סביב אנטיוכיה.

בכל התקופות נעו [[צבא|צבאות]] בעמק הנהר בדרכם אל [[מצרים]] וממנה. על האורונטס התנהל [[קרב קדש]] בתקופת שלטונו של [[רעמסס השני]] (1279 - 1213 לפנה"ס). האורונטס שימש גם כזירת [[קרב קרקר]] בשנת [[853 לפנה"ס]], קרב שבו צבא [[אשור]], בפיקודו של המלך [[שלמנאסר השלישי]], פגש בצבאם של 12 מלכים, שאותם הוביל [[בן הדד#בן הדד|הדדעזר]] מדמשק.

 

 

הסופר ה[[צרפת|צרפתי]] [[מוריס בארס]] (Maurice Barrès) כתב על הנהר בספרו ''Un jardin sur l'Oronte'' ("גינה על האורונטס").