הבדלים בין גרסאות בדף "יום-טוב אלגאזי"

אין תקציר עריכה
ה[[רב]] '''יום-טוב אלגאזי''' ('''המהרי"ט אלגאזי''', [[תפ"ז]], [[1727]], [[איזמיר]] - [[ב' באדר א']] [[תקס"ב]], [[1802]], [[ירושלים]]) היה [[הראשון לציון]], [[שד"ר]] וראש [[ישיבת המקובלים בית אל]].
 
==ביוגרפיה==
נולד לרב [[ישראל יעקב אלגאזי]]. בילדותו עלה עם אביו ל[[ירושלים]], ושם כיהן אביו כ[[הראשון לציון|ראשון לציון]]. הוא למד תורה אצל אביו, וכן למד בישיבת [[בית יעקב פירארה]] אצל ר' [[יונה נבון]] (המכונה בעל ה"נחפה בכסף") ובישיבת [[בית אל]] אצל [[שלום שרעבי|הרש"ש]] שהיה גדול המקובלים. נחשב כעילוי, היה חברו של [[החיד"א]] והיה צעיר ממנו בשלוש שנים, ושל ר' [[משה יוסף מרדכי מיוחס]].
 
בשנת [[ה'תקי"ח]] ([[1758]]) כבר נמנה בן חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים והשתייך לחברת "אהבת שלום" בראשה עמד הרש"ש. באותה תקופה התמנה לתפקיד חבר [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] הגדול שבירושלים, והיה ממנהיגיה של הקהילה הספרדית בעיר.
 
בשנים [[ה'תק"ל]] - [[ה'תקל"ה]] (1770-1775) יצא יחד עם ר' יעקב חזן כ[[שד"ר]] בשליחות העיר ירושלים. שליחותם נמשכה כשש שנים בזמן זה הם עברו ב[[טורקיה]], [[איטליה]], [[צרפת]], [[הולנד]], [[גרמניה]], [[פולין]], וארצות נוספות ב[[אירופה]] ו[[צפון אפריקה]]. כמו כן שלחו איגרות לבקשת עזרה מיהודי [[ניו יורק]]. במסגרת מסעם עזרו לקהילות שונות בעיניי הנהגה והלכה, הסמיכו רבנים, נתנו [[הסכמה|הסכמות]] לספרות תורנית מגוונת ופעלו כמו שד"רים רבים אחרים לחיזוק הקהילות וזיקתם ליישוב היהודי בארץ.
במהלך שליחותם מצאו [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של ה[[רמב"ן]] על הלכות בכורות, נדרים, חלה ועוד, עליו כתב ר' יום טוב את חיבורו "הלכות יום טוב", על חיבור זה כתב ה[[חתם סופר]] שגם נפגש עימו בשנת [[ה'תקל"ד]]: "כי מיום חיבור ה[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]], לא נראה כחיבור הזה". בנוסף מצא כתבי-יד נוספים של גדולי ישראל, ביניהם כתב היד של הספר "יד רמה" ל[[רמ"ה]] על [[מסכת בבא בתרא]] שנדפס לראשונה ב[[סלוניקי]] בשנת [[ה'תק"ן]] על פי עותק זה.
 
בשנת [[ה'תקל"ב]] ([[1772]]) מונה לתפקיד [[הראשון לציון]].
 
בשנת [[ה'תקל"ז]], לאחר פטירת ה[[שלום שרעבי|רש"ש]], התמנה לראשות [[ישיבת המקובלים בית אל]] ושימש בתפקיד זה עד פטירתו ב[[ה'תקס"ב]]. בזמנו נוסדו בירושלים הישיבות יפאר ענווים, נווה שלום, חסד לאברהם ודמשק אליעזר.
 
בשנת [[ה'תקנ"ח]], ([[1798]]) החל [[מסע נפוליאון בארץ ישראל]] בעקבותיו היו היהודים בירושלים נתונים בסכנה מצד הערבים שחשדו בהם שהם נוטים לטובת הצרפתים, במיוחד לאחר שנפוליאון פרסם שבכוונתו להחזיר ליהודים את ארץ ישראל. בהנהגת הרב אלגאזי התכנסו היהודים בכותל המערבי לתפילה נגד המלחמה. וכן הציעו לערבים את התנדבותם לבצר ולחזק את חומות העיר והגנותיה. פעולות אלה הרגיעו את המתח שהיה מופנה נגדם. בעקבות המלחמה שררו בארץ רעב ומגפות ובשל כך נאלץ הרב אלגאזי לצאת כשד"ר לאסוף כספים למען הקהילה, וזאת למרות גילו. שליחותו זו לחו"ל ארכה כשנה.
 
ב[[ב' באדר א']] [[ה'תקס"ב]] ([[1802]]) נפטר ר' יום טוב אלגאזי, ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] בירושלים, ליד קברו של אביו וקברו של הרש"ש.
 
==משפחתו==
אביו היה הרב [[ישראל יעקב אלגאזי]] . חתניו הם: הרב [[משה יוסף מרדכי מיוחס]], בעל הספר "שער המים", שכיהן כראשון לציון תחתיו; הרב שלמה חסאן; והגביר הרב [[נסים פרחי]]. בנו היה רבי יעקב, שבשנת [[ה'תקנ"ז]] נלקח בשבי על ידי נושים ערבים בשל חוב של הקהילה היהודית ב[[חברון]] שהוא היה ממנהיגיה, ורבי יום טוב פעל רבות לשחרורו ("ציון", ספר חמישי עמוד קל"ג והלאה).
 
==חיבוריו==
* "הלכות יום טוב" - פירוש על הלכות בכורות ו[[חלה (מתנות כהונה)|חלה]] של הרמב"ן. נדפס ברוב מהדורות ה[[רי"ף]] שבסוף ה[[תלמוד]] מאז שנת [[ה'תקצ"ו]], בלי שם של החיבור כי אם בכותרת "רי"ט אלגאזי". שמו "הלכות יום טוב" מופיע במהדורה הראשונה, [[ליוורנו]] [[ה'תקנ"ד]]
* "שמחת יום טוב" - ספר [[שאלות ותשובות]]. [http://hebrewbooks.org/1192 חלק א'] [http://hebrewbooks.org/1193 חלק ב']
* "[http://hebrewbooks.org/1257 קדושת יום טוב]" - שאלות תשובות וחידושים
* "יום טוב דרבנן" - ספר דרושים
* פירוש לתורה בשם "פירוש מהרי"ט", נדפס בתוך המהדורות הנפוצות של ה[[מקראות גדולות]]
* 'ארעא דרבנן' - ספר המפרט אלו דינים בתורה הם מן התורה ואלו מדרבנן. נדפס בורשאבוורשא תרפ"ז עם הערות בשם 'עפרא דארעא' מר' יהודה עייאש
 
כמו כן במסגרת תפקידו חתם על אגרות [[שד"ר|שליחות]] רבות ונתן [[הסכמה|הסכמות]] לספרים רבים שכתבו חכמי ירושלים.
משתמש אלמוני