אוטוג'ירו – הבדלי גרסאות

כלי טיס זה הומצא על ידי חואן דה לה כיארבהסיארבה במטרה ליצור כלי טיס היכול לטוס בבטיחות במהירויות נמוכות. האוטוג'ירו ביצע [[טיסת בכורה]] ב-9 בינואר 1923 ב[[מדריד]]. האוטוג'ירו הראשון היה מצויד במדחף קדמי, הסוחב את כלי הטיס, בדומה לרוב מטוסי מדחף בעלי כנף קבועה. דגמים מאוחרים יותר של האוטוג'ירו הם בעלי מדחף אחורי, הדוחף את כלי הטיס קדימה. השם Autogiro היה [[סימן מסחר]] בבעלות חברתו של ממציא כלי הטיס, Cierva Autogiro Company.

חואן דה לה כיארבהסיארבה היה מהנדס [[ספרד]]י וחובב תעופה נלהב. בשנת 1921 הוא השתתף בתחרות עיצוב לצורך פיתוח [[מפציץ]] לצבא ספרד. דה לה כיארבהסיארבה תכנן מטוס בעל שלושה מנועים, אולם בעת טיסת מבחן דממו מנועי המטוס והוא התרסק. בעיית כשל בפעולת מנוע המטוס הטרידה את לה כיארבהסיארבה והוא החל לנסות ולפתח כלי טיס אשר יכול לטוס בבטחה גם במהירויות נמוכות. תוצאת הפיתוח הייתה האוטוג'ירו הראשון אשר טס בשנת 1923. לאוטוג'ירו הראשון היה גוף של מטוס עם מדחף בעל מנוע המותקן בחזית ומדחף עילי המותקן על תורן, וכן מייצב אופקי ואנכי.

שלושת הדגמים הראשונים של דה לה כיארבהסיארבה (C1, C2 ו-C3) היו כלי טיס לא יציבים עקב פגמים מבניים ואווירודינמיים במדחפיהם. הדגם הרביעי של האוטוג'ירו, C4, היה הראשון לבצע טיסה מוצלחת ב-9 בינואר 1923 בשדה התעופה ב[[מדריד]]. ב-C4 היה ניתן לשנות את זווית כנפי המדחף העילי כדי לפצות על חוסר הסימטריה בעילוי. שלושה ימים לאחר טיסת הבכורה אירע כשל מנוע באוטוג'ירו, זמן קצר לאחר ההמראה וכלי הטיס נחת לאיטו בבטחה. אירוע זה אושש את מטרתו של דה כיארבהלה סיארבה לבנות כלי טיס היכול לטוס גם במהירויות אופקיות נמוכות.

את הדגם השישי של האוטוג'ירו בנה דה כיארבהלה סיארבה בסיוע של זרוע האוויר של צבא ספרד, זאת לאחר שכילה את משאביו בבניית חמשת הדגמים הראשונים. הדגם השישי (C6) טס לראשונה בפברואר 1925, כולל טיסה של 10.5 ק"מ אותם גמא ב-8 דקות, הישג משמעותי לכל מטוס מדחף באותה עת. זמן קצר לאחר פיתוח C6 קיבל דה כיארבהלה סיארבה את הצעתו של התעשיין הסקוטי ג'יימס ג. ויר להקים את חברת אוטוג'ירו כיארבהסיארבה (Cierva Autogiro Company) באנגליה, זאת לאחר שהדגים את יכולות כלי הטיס בפני שר התעופה הבריטי. בכך הפכה בריטניה למרכז העולמי לפיתוח האוטוג'ירו.