שכר לימוד – הבדלי גרסאות

לאחר תקופה קצרה בה הלימודים ב{{ה|אוניברסיטה העברית}} ניתנו בחינם, נקבע שכר לימוד של 5 לא"י לשנה. בשנת 1935 הועלה שכר הלימוד ל-10 לא"י{{הערה|{{דבר||הסטודנטים קוראים להחרים את טקס פתיחת האוניברסיטה|1935/11/11|00620}}}}. בשנת 1946, הוכפל שכר הלימוד ב[[טכניון]] מ-45 לא"י ל-60 לא"י והסטודנטים פתחו בשביתה{{הערה|{{הצופה||על מה נסגר הטכניון העברי|1946/12/02|00426}}}}. גם באוניברסיטה העברית הוכפל שכר הלימוד מ-20 ל-40 לא"י{{הערה|{{על המשמר||סטודנטים מאיימים בשביתה|1946/05/28|00202}}}}. בראשית ימי מדינת ישראל, שכר הלימוד באוניברסיטה ובטכניון היווה רק חלק קטן מהכנסות המוסד, בין 5-10%, כאשר סטודנטים למדעי הטבע שילמו בנוסף לשכר הלימוד גם תשלום עבור מעבדות{{הערה|{{הצופה||ציבור הסטודנטים ובעיותיו|1952/07/18|00403}}}}. האוניברסיטה בקשה להעלות מדי שנה את שכר הלימוד בגלל ה[[אינפלציה]], אולם הסטודנטים טענו שהם אינם יכולים לעמוד בשכר לימוד גבוה והתנגדו להעלאות בשכר הלימוד{{הערה|{{על המשמר||הסטודנטים תובעים הנחה בשכר לימוד|1950/06/01|00613}}{{ש}}{{על המשמר||דנים בתביעת הסטודנטים|1952/07/09|00401}}}}. באמצע שנת 1952 המליצה ועדת החינוך של הכנסת על העלאת שכר הלימוד ל-100 ל"י, תוך ש-20 ל"י מועברות לקרן מלגות, ונעשים צעדים משלימים לסיוע לסטודנטים{{הערה|{{חרות||עד מתי ישבתו הלימודים באוניברסיטה|1952/11/10|00208}}}}. בפתיחת שנת הלימודים של 1952-1953 קיימו הסטודנטים שביתת תשלומים בדרישה להורדת שכר הלימוד{{הערה|{{חרות||ראשי האוניברסיטאות מסבירים|1952/11/11|00413}}}}.