ביו-שבב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏רקע: קישורים פנימיים
שורה 12:
 
ביו-שבב הוא סוג של מעבדה ביולוגית מוקטנת המונחת על שבב בשטח של מספר סנטימטרים רבועים. הצעד הראשון לקראת פיתוח הביו-שבב הייתה המצאתו של W.S Hughes בשנת [[1922]], המאפשרת למצע קשיח לבצע תהליכי חישה ב[[תמיסות]] וכך לאמוד את תכונותיהן הכימיות. הוא הדגים [[אלקטרודת זכוכית|אלקטרודת p.H]] שאפשרה מעבר של תמיסות כימיות בתוך [[ממברנה]] דקה מזכוכית ובכך זיהוי של רמות ה-p.H שלהם.
בשנת [[1953]], גילו ווטסון וקריק ( (Watson and Crick את מבנהו הספירלי המפורסם של הדנ"א וב-1977 כבר הצליחו מדענים, גילברט וסנגר (Gilbert, Sanger) להתחיל לפתח שיטות לזיהוי רצפי הדנ"א ובכך יצרו את הבסיס לפיתוח מתקדם יותר של מערכות המסוגלות לזהות ולרצף מולקולות דנ"א במגוון רחב של כמויות. שתי דוג' למערכות כאלה הן ה-[[(PCR (polymerase chain reaction]] שפותחה על ידי קארי מוליס ב-[[1983]] (Kary Mullis) ואפשרה להגדיל כמויות של דנ"א ממספר רצפים מועטים ומעבודתו של Hood ב-[[1986]] שאפשרה זיהוי [[קרינה פלואורסצנטית|פלואורוסצנטי]] של מולקולות דנ"א.
 
במהלך השנים שלאחר מכן, בעקבות הרצון לפתח כלי יעיל יותר שיאפשר לאמוד את התהליכים הכימיים בתוך התאים ולרתום אותם לטובת פיתוחים רפואיים/טכנולוגיים, קבלה ה[[ביוטכנולוגיה]] את השראתה מתהליכי המזעור שבתעשיית ה[[מוליך למחצה|מוליכים-למחצה]]. השילוב בין שני תחומים אלה הוליד את הביו-שבב המשמש ככלי לביצוע מספר רב של ריאקציות בו-זמנית ואנליזה מהירה ביותר של חומרים ביולוגיים. הביו-שבב מתמחה בשילוב בין מבנים ביולוגיים [[תרכובת אורגנית|אורגנים]] או [[תרכובת אי-אורגנית|איאורגנים]] מלאכותיים הקיימים בממדים קטנים מגודל אברוני התא באמצעות תהליכי מיזעור. ביו שבבים מסוימים הם בעלי ממשק ל[[חומרה|חומרת מחשב]] המאפשרת לקרוא את האינפורמציה המתקבלת מפעולתו.