פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 557 בתים, לפני 5 שנים
==חנינה בישראל==
מוסד הנשיאות מוכר כאחד ממוסדות היסוד של המדינה, במקביל למוסדות החקיקה והביצוע. עניין זה משתקף בקיומו העצמאי של [[חוק יסוד: נשיא המדינה]]. ידועים בהקשר זה דבריו של השופט [[חיים כהן]], כי:
{{ציטוט| תוכן=נשיא המדינה עומד מעל לכל הרשויות הללו, הוא מגלם באישיותו את המדינה עצמה.{{הערה|ד"נ 13/60 '''[[היועץ המשפטי לממשלה]] נ' מתאנה'''}}}}. נשיא המדינה נחשב למעין רשות עצמאית בכירה - הרשות החוננת. סמכות החנינה המוענקת לו מתוארת גם כ"סמכות פררוגטיבית".
. נשיא המדינה נחשב למעין רשות עצמאית בכירה - הרשות החוננת. סמכות החנינה המוענקת לו מתוארת גם כ"סמכות פררוגטיבית".
 
בישראל, כמדינת דמוקרטיה פרלמנטארית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. על אף זאת, סמכות החנינה מקנה לנשיא המדינה שיקול דעת ומרחב הכרעה עצמאי. זו הסמכות המהותית ביותר של נשיא המדינה, המעוגנת בסעיף 11(ב) ל[[חוק יסוד: נשיא המדינה]], לפיו:
*[[יהושע בן ציון]] בנקאי שנידון ל-12 שנות מאסר על גניבה, וקיבל אחרי כשלוש שנים חנינה מנשיא המדינה, אפרים קציר, עם חתימת קיום של [[מנחם בגין]], עקב מצב בריאותו. בן ציון המשיך לטעון לחפותו, ולאחר שחרורו הקדיש חלק ניכר מ-27 שנות חייו הנותרות לניסיונות לטיהור שמו, אך נפטר מבלי לקבל חנינה מרחיבה יותר מנשיאי המדינה.
*'''המעורבים ב[[פרשת קו 300]]:''' ראש ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]], [[אברהם שלום]], ושלושה פעילי שב"כ אחרים, בהם [[אהוד יתום]], קיבלו חנינה מהנשיא [[חיים הרצוג]], לפני שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חלקם בפרשה.
* המעורבים בפרשת רצח הרוזן ברנדוט בירושלים, ספטמבר 1948: מנהיג הלח"י נתן פרידמן-ילין הורשע ונדון לשמונה שנות מאסר בפועל - שוחרר לאחר זמן לא רב, לאחר קבלת חנינה, במסגרת חנינה כללית למעורבים בפרשת הרצח. בינואר 1949 אף עמד בראש "רשימת הלוחמים" שהעמיד הלח"י לבחירות לאספה המכוננת של אותה שנה וזכתה במנדט אחד (5,363 קולות).
 
==ראו גם==
משתמש אלמוני