עת"מ 2702/04 פלונית נגד שר הפנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Deror avi העביר את הדף משתמשת:Hanitvaknin/טיוטה ל־עת"מ 2702/04 פלונית נגד שר הפנים בלי להשאיר הפניה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''עת"מ 2702/04 פלונית נ' שר הפנים''' הוא [[פסק דין]] ב[[עתירה]] שהוגשה בשנת [[2005]] בסיוע [[האגודה לזכויות האזרח]] ו[[מוקד סיוע לעובדים זרים]] הדן בזכויות [[הגירה|מהגרים]] לא חוקיים קטינים ללא השגחה של הורה או [[אפוטרופוס]] ודרכי הטיפול בהם.
▲'''עת"מ 2702/04 פלונית נ' שר הפנים''' הוא [[פסק דין]] ב[[עתירה]] שהוגשה בשנת 2005 בסיוע [[האגודה לזכויות האזרח]] ו[[מוקד סיוע לעובדים זרים]] הדן בזכויות [[הגירה|מהגרים]] לא חוקיים קטינים ללא השגחה של הורה או [[אפוטרופוס]] ודרכי הטיפול בהם.{{ש}}
במרכז העתירה שתי קטינות אזרחיות [[גאנה]], השוהות בישראל באופן בלתי חוקי וללא משפחה אשר נתפסו והושמו במשמורת הרחקה לקראת גירושן.{{ש}}
טענת העותרות היא כי יש לראותן כקטינות {{הערה|קטין, כהגדרתו
בית המשפט דן בשאלה אם מחובתה של מדינת ישראל לדאוג לקטינים אשר ננטשו בתחומה ושוהים בה שלא כדין.
פסק הדין מעלה לדיון את זכויות הילדים הנזקקים כהגדרתם בסעיף 2 לחוק הנוער והאם קטינים ללא מעמד וללא השגחה נכנסים תחת סעיף זה, המדגיש צורך מיידי בשינוי נוהל הטיפול בקטינים אלו, שישלב את שירותי הרווחה בהליך המעצר והגירוש על מנת למצוא לכל קטין חלופת משמורת עד לקביעת נזקקות הקטין ואם הגירוש הוא לטובתו.
==רקע==
[[חוק הכניסה לישראל]]{{הערה|חוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952}} איננו מבדיל בין קטינים לבגירים, ועל כן קטינים השוהים בארץ שלא כדין עשויים להיות מגורשים כבגירים. על פי חוק הכניסה, המדינה מגרשת שוהים שלא כדין באמצעות [[צו הרחקה]]. בפרק הזמן שעד ליציאה מישראל או עד לגירוש, המדינה רשאית להחזיק אדם שניתן לו צו הרחקה במשמורת, כלומר להחזיקו במעצר באמצעות צו משמורת שמוציא הממונה על ביקורת הגבולות ב[[משרד הפנים]].
שתי העותרות, פלונית (עותרת 1) בת 17, נכנסה למדינה עם אביה שנפטר מסרטן מאוחר יותר ופלונית (עותרת 2), בת 16, נכנסה עם אמה ואח אשר גורשו בחזרה לגאנה במסגרת "פרויקט משפחות" (עזיבה מרצון) ועברו ל[[קנדה]], שתיהן ילידות גאנה, נעצרו ביום 10/10/2004 בגין שהייה לא כדין והושמו במשמורת, הן היו אמורות להיות מגורשות ביום 15/10/2004.
==הדיון==
הדיון התמקד בכליאתם של קטינים ואופן הטיפול בהם, אשר מנוגד לאמנה בדבר זכויות הילד הקובעת שטובת הילד היא "שיקול ראשון במעלה", וכמו כן החלת עקרון ה[[שוויון]] כעקרון על ומנחה.
אוכלוסיות חלשות חשופות יותר לפגיעה וליחס לא שוויוני ועל אחת כמה וכמה ילדים ללא השגחה, ללא מעמד וחסרי אמצעים ועל כן יש לגבש נוהל ברור המחיל את עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים טוענים כי אין לגרש קטין ללא התערבות גורם רלוונטי של [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים|משרדי הרווחה]] וללא תיאום עם ארץ המוצא בעניין קליטתו. ובנוסף אין להחזיקם במעצר אלא למצוא מסגרת ההולמת את צרכיהם של קטינים אלו בזמן ההמתנה לגירוש, ובה יקבלו שירותי רווחה ובריאות ומסגרת חינוכית מתאימה.
===טענות העותרות===
▲*יש לפרש את ס' 2 לאמנה בדבר זכויות הילד שהוא עיקרון השוויון בין ילדים אזרחי המדינה לבין כל ילד הנמצא ב[[תחום שיפוט|תחום שיפוטה]], בהתבסס על מסקנת [[ועדת רוטלוי|דו"ח רוטלוי]] בו הומלץ כי גם ילדים חסרי מעמד יהיו זכאים מכוח ס' 2 לאמנה ליישום מלא של זכויותיהם.{{ש}}
===טענות
==פסק הדין==
שורה 36 ⟵ 32:
ובשל הצורך לדאוג לשלומם ולרווחתם של הקטינים הנטושים הזרים, יקטן חלקם של קטינים אזרחי המדינה בעת חלוקת המשאבים העומדים לרשות המדינה.{{ש}}
בית המשפט ציין כי האמנה בדבר זכויות הילד אמנם מחייבת את ישראל במישור הבינלאומי אך היא אינה חוק ישראלי הניתן ל[[אכיפת חוק|אכיפה]] בבית המשפט, ס' 20 לאמנה אמנם מנחה לתת סיוע ו[[הגנה]] מצד המדינה לילדים אשר סביבתן המשפחתית נשללה מהן, אך לשאלה אם סיוע זה מחייב להשאירן בישראל, אין תשובה חד משמעית, בעוד האמנה מציינת את "עקרון טובת הילד" כעקרון מנחה בכל הנוגע לטיפול בקטינים יש לזכור כי עקרון זה מבוסס על "מושג סובייקטיבי של "טובה" ויתכן אפילו שהחזרתן לארץ מוצאן היא טובתן.{{ש}}
==בעקבות פסק הדין==
האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון עע"מ 4878/05 פלונית נ' שר הפנים ואח' {{הערה|עע"מ 4878/05 פלונית נ' שר הפנים ואח', ניתן, ח' בחשון התשס"ט (06.11.2008)}}. בעקבות הערעור ועוד לפני הדיון, גיבשה המדינה [[נוהל]]{{הערה|[נ[http://www.piba.gov.il/Regulations/10.1.0016.pdf והל הטיפול בקטינים זרים לא מלווים]] רשות האוכלוסין וההגירה, אתר הכנסת}} לטיפול בקטינים ללא השגחה, המשלב את שירותי הרווחה בהליך המעצר.
על פי הנוהל, קטינים עד גיל 12 לא יוחזקו במעצר, וקטינים מעל גיל 12 יוחזקו במתקן מעצר שבו יועסק עובד סוציאלי שיהיה מוסמך לקבוע אם ניתן להשאיר את הקטין במעצר או להעבירו למסגרת אחרת, החזקת הקטין במעצר תהיה במשך 60 ימים לכל היותר. [[משרד החוץ]] יערוך בירורים ותיאום עם מדינת המוצא כדי לבדוק את האפשרות לקלוט ילד שיגורש אליה.
בית המשפט העליון קבע כי הערעור מוצה והורה למדינה "ליישם את הנוהל שגובש ככתבו וכלשונו".
שורה 55 ⟵ 52:
*[http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=8835 הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד]
*[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/3a81a30c-6ce9-42a2-afb2-3ec6807e5b02/105-ver-4.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח מבקר המדינה על ילדים חסרי מעמד]
* שלמה פיטרוקובסקי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230119 ח"כ הורוביץ: קטינים לא צריכים להיכלא], מתוך אתר [[ערוץ 7]] 12/12/2011
* יובל גורן, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/468/008.html מעצר והזנחה של קטינים חסרי מעמד]מתוך אתר [[nrg]]
▲שלמה פיטרוקובסקי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230119 ח"כ הורוביץ: קטינים לא צריכים להיכלא], מתוך אתר [[ערוץ 7]] 12/12/2011 {{ש}}
▲יובל גורן, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/468/008.html מעצר והזנחה של קטינים חסרי מעמד]מתוך אתר [[nrg]] י8/5/2013
==הערת שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זכויות עובדים זרים]]
[[קטגוריה:זכויות הילד]]
[[קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון]]
|