מהומות סטונוול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: קישור לערך מומלץ עבור hr:Stonewallski nemiri
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 17:
[[להט"ב]] ברחבי [[ארצות הברית]], בשנות החמישים והשישים, התמודדו מול מערכת [[חוק]]ית שהייתה [[הומופוביה|הומופובית]] אף יותר מאשר במספר ממדינות [[ברית ורשה]]{{הערה|1=תיאור הרקע למהומות, פריצתן ומשמעותן נסמך רבות על ספריהם של ד'אלימליו (D'Emilio) משנת [[1983]] ושל דברמן (Duberman) משנת [[1993]], שחקרו אירועים אלו לעומק.}}.
 
פרט למדינת [[אילינוי]], שביטלה את הגדרת [[מעשה סדום]] כעבירה פלילית ב- 1961, נחשבו בארצות הברית מעשים מיניים הומוסקסואליים, אפילו כשנעשו בהסכמה בין גברים בוגרים בביתם הפרטי, נחשבה ברחבי ארצות הברית כ[[עבירה פלילית]] שדינה מאסר בפועל, בתקופת מהומות סטונוול. ב-20 ממדינות ארצות הברית הייתה חקיקה הקשורה לפסיכופטיה מינית (sex psychopath laws) שאיפשרהשאפשרה חוקית מעצרלעצור אדם למספר שנים, רק בשל היותו הומוסקסואל. בפנסילבניהב[[פנסילבניה]] וקליפורניהוב[[קליפורניה]], למשל, היו עלולים נאשמים על רקע "עבירת מין הומוסקסואלית" להישלח למוסדות לחולי נפש לכל חייהם, ובשבע מדינות אחרות מותר היה למדינה לבצע בהם סירוס פיזי בכפייה. הטיפולים הרווחים על ידי הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית של שנות החמישים והשישים, לצורך "ריפוי" של הומוסקסואלים, כללכללו בין השאר, סירוס, היפנוזה, טיפולים בחשמל וניתוח לכריתת אונה{{הערה|1=
{{ש}}
* Jonathan Ned Katz, The Invention of Heterosexuality , University of Chicago Press ,1990 (pp. 181–197
שורה 25:
ה[[משטרה]] ב[[ארצות הברית]] נהגה לעתים תכופות לתעד את זהותם של הנוכחים בברים של הומוסקסואלים, באופן שהיה יכול להתפרסם מאוחר יותר בעיתונות. הסיבות למעצרים על רקע מגדרי (או בלשון המשטרה "התנהגות בלתי צנועה") היו שונות ומגוונות, למשל: התנשקות, אחיזת ידיים, לבישת בגדים של בן המין האחר, ואף שהייה בברים של הומוסקסואלים בזמן הפשיטות.
 
היחס כלפי להט"בים בארצות הברית החמיר החל מסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים, לאחר ניצחון בעלות הברית ב[[מלחמת העולם השנייה]]. זאת במסגרת הרצון "להשיב את הסדר החברתי שלפני המלחמה על כנו, ולהדוף את הכוחותכוחות של שינוי"{{הערה|1=
{{ש}}
* Adam, Barry D. "From liberation to transgression and beyond: gay, lesbian and queer studies at the turn of the twenty-first century." p.15-26.
שורה 35:
}}.
 
כשהם מונעים על ידי התחושותתחושות הלאומיותלאומיות האנטיואנטי קומוניסטיות, הובילו המחוקקים בארצות הברית, ובראשם ה[[סנטור]] [[ג'וזף מקארתי]], מסע של רדיפות כלפי אנשים שנחשדו ברעיונות קומוניסטיים ואחרים, הנוגדים לכאורה את הרוח האמריקאית. מטרת הרדיפה הממשלתית, שכונתה [[מקארתיזם]] הייתה לסמן ולהעניש פעילים הנוקטים עמדות פוליטיות שאינן תואמות את רצון הממשל או חשודים בחוסר פטריוטיות כלפי המדינה הדמוקרטית, תוך הסתמכות על שמועות, עדויות מפוקפקות וראיות בלתי מספיקות. הומוסקסואליות, שנחשבה כ"השחתה מוסרית" נכללה בין התכונות האסורות, ונרדפה בהתאם במהלך שכונה "[[בהלת הלבנדר]]". הומוסקסואלים היו כלולים ברשימה זו על ידי מחלקת המדינה האמריקנית ב-1950, על סמך התאוריה כי הם מועדים לסחיטהל[[סחיטה]]. [[ג'יימס וב]] ששימש כתת-מזכיר המדינה, ציין למשל בדו"ח, כי "ההערכה היא כי בדרך כלל העוסקים במעשים סוטים אלה מגלים חוסר יציבות רגשית ביחסבהשוואה לאדם נורמלי".
 
בנוסף לחוסר היכולת של עובדי המדינה ואנשי הציבור להזדהות כהומוסקסואלים או לתמוך ביחס הוגן כלפיהם, לא יכלו גם אנשי התקשורתתקשורת, הבמהתיאטרון והקולנועוקולנוע להזדהות או למחות כנגד היחס ההומופובי, על מנת שלא יוכנסו ל{{ה|רשימה השחורה של הוליווד}}.{{הערה|1=
Nicholas C. Edsall, '''Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World'''. Charlottesville: University of Virginia Press, 2003. xiv, 377 pp
}}