ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 74:
====בין שתי מלחמות עולם====
החפירות הארכאולוגיות בארץ ישראל, בראשות מכוני המחקר המקומיים והבינלאומיים קיבלה תאוצה ניכרת בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ל[[מלחמת העולם השנייה]] והיא ידועה גם כ'''תור הזהב של החפירות בארץ ישראל'''
בתקופה זו ערכה קרן לחקר ארץ ישראל חפירות ב[[אשקלון]] (1920-1921) ו[[שומרון (עיר)|שומרון]] (1931-1935) [[המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו]] החל לחפור ב[[תל מגידו]] (1925 -1939) וחוקרים מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]] החלו לחפור ב[[בית שאן]] (1921-1933). חוקרים מה[[חברה אוריינטלית אמריקאית]] חפרו ב[[תל בית מירסים]] (1926-1932). משלחת מטעם [[מוזיאון]] [[המטרופוליטן]] של [[ניו יורק]] חפרה את ה[[מבצר צלבני|מבצר הצלבני]] ה[[מונפורט]] (1926).
שורה 82:
יריעת המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל הורחבה באופן ניכר בעקבות עבודתה של [[דורותי גארוד]] שחפירותיה בארץ ישראל חשפו את עברה ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] של הארץ. גארוד הגדירה את [[התרבות הנאטופית]], תרבות ייחודית של ציידים-לקטים על סף [[המהפכה החקלאית]], ב[[מערת שוקבא]] ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[מערת הנחל]] ב[[נחל מערות]].
{{הערה|1=O.Henry D.O.- ''Adaptive evolution within the Epipaleolithic of the Near East'' In „Advances in World Archeology” vol.2 F. Wendorf and A.E.Close, NY Academic Press, 1983}} גולת הכותרת של עבודתה הייתה חפירת [[מערות האדם הקדמון]] שעל [[הר הכרמל]] ([[1929]]-[[1934]]). על המדרון המערבי של הכרמל, ב[[מערת תנור]] נחשף שלד של אשה ניאנדרטאלית, שנחשב "אחד ממאובני אנוש החשובים ביותר שנמצאו אי-פעם"
פרוץ [[המרד הערבי]] בשנת [[1936]] ולאחר מכן פרוץ מלחמת העולם השנייה הביאו את תנופת החפירות לכדי עצירה כמעט מוחלטת.
שורה 101:
בעקבות שחזור העתיקות שידין הוביל ב[[מצדה]] נקבע המושג "קו ידין" – זהו קו משורטט שחור, לעתים קו [[מלט]] בולט, המבדיל בין הנדבכים שנמצאו [[באתרו|באתרם]] לבין הנדבכים שהתווספו במהלך השחזור. כיום ניתן לראות קוים מעין אלו ברוב [[אתר ארכאולוגי|אתרי העתיקות]] בארץ.
בהקדמה למהדורה האנגלית של [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]] מציין הארכאולוג [[ניל אשר סילברמן]] כי במהלךם חפירות אלו ובתום התקופה החלה להסתמן מגמה במחקר הארכאולוגי הישראלי של ארץ הקודש מול המחקר האמריקאי המקביל, לדבריו המחקר הישראלי הונע על ידי תפיסה לאומית ואף סקטוריאלית שראתה את הממצאים הארכאולוגיים דרך פרשנות תנכ"ית והתרכזה בפרשנות ארכיטקטונית של ה[[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיה]] בעוד המחקר האמריקאי התמקד בכרונולוגיה של הסטרטיגרפיה כדרך להרחיב את הפרספקטיבה המקראית.
במאמר '''על הזיקה בין המחקר הארכאולוגי לכתיבת ההיסטוריה של ראשית ישראל''' כותב [[עמיחי מזר]]
====לאחר מלחמת ששת הימים====
שורה 125:
[[תמונה:Herodium_from_above 2.jpg|ממוזער|שמאל|200px|הרודיון בצילום מן האוויר]]
[[הרודיון]], אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] מ[[תקופת בית שני]] שבו מבצר דמוי גבעה מלאכותית ועיר, שנבנו על ידי המלך [[הורדוס]], הנמצא כ-12 [[קילומטר]]ים מדרום ל[[ירושלים]], באזור [[ספר המדבר בארץ ישראל|ספר מדבר יהודה]]. צורתו הייחודית של האתר משכה את תשומת לבם של הנוסעים והחוקרים של ארץ ישראל. בין השנים [[1956]] - [[1962]] נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות על ידי משלחת מ[[בית הספר הפרנציסקני]] בירושלים. משלחת זו חשפה עיר תחתית מפוארת ובה ארמון ומבצר-ארמון מפואר שצורתו מעגלית בראש התל . לאחר כיבוש האזור ב[[מלחמת ששת הימים]] נשלחה לאתר משלחת מטעם [[האוניברסיטה העברית]] בראשות [[אהוד נצר]], שהחלה את חפירותיה בהרודיון תחתית בשנת [[1972]]. נצר המשיך בחפירת האתר במשך שנים רבות וגולת הכותרת של תגליותיו הייתה הקבר המשוער של הורדוס האתר הרודיון הוכרז כ[[גן לאומי]] שנים ספורות לאחר תחילת החפירות.
===יריחו===
|