אלסנדרו ואליניאנו – הבדלי גרסאות

ואליניאנו, בנם של האציל ג'מבטיסטה ואליניאנו (Giambattista Valignano) ואיזבלה דה סנגרו (Isabella de 'Sangro) נולד בקיאטי (Chieti) שב[[ממלכת נאפולי]] ב-1539. הוא נשלח ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת פדובה]]. ב-1562 הואשם שדקר אישה ונכלא ב[[ונציה|וונציה]]. לאחר מספר חודשים שוחרר הודות להתערבותו של ה[[ארכיבישוף]] של [[מילאנו]], קרלו בורומו (Carlo Borromeo) ורק אחרי ששילם פיצוי לקורבן לכאורה. ב-[[1565]] עקר ל[[רומא]], שם למד להכיר ולהוקיר את מסדר הישועים ובמיוחד התרשם מהסיפורים אודות המיסיונים שהקימו בעולם. שנה אחר כך הצטרף כפרח כמורה לבית הספר הישועי שבכנסיית סנט'אנדראה שב[[גבעת הקווירינליס]] (Sant'Andrea al Quirinale) והחל ללמוד [[פילוסופיה]] ב[[האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית|קולגיום רומאנום]]. הוא מונה למנהל בית פרחי הכמורה, אבל המשיך את לימודיו ב[[תאולוגיה]] [[נצרות|נוצרית]] ([[1571]]-[[1569]]) שבסיומם הוא קיבל [[סקרמנט#ההסמכה|הסמכה]] לכמורה כישועי.

 

 

אחריותו של ואליניאנו בתפקיד ה"מבקר" (ב[[לטינית]]: visitare) הייתה לבחון ובמקרה הצורך לבצע ארגון מחדש של המבנה הארגוני והשיטות של המיסיונים בכל רחבי [[הודו]], [[סין]] ו[[יפן]]. הוא קיבל חופש פעולה מלא לפעול על פי שיקול דעתו, מנדט יוצא דופן בהתחשב בגילו הצעיר, והוא היה כפוף אך ורק לראש המסדר של הישועים ב[[רומא]]. לאווירת הסמכות שהקרין נוספה עובדת היותו גבוה במיוחד עד כדי כך שגרם "לאנשים באירופה לסובב את ראשם ולהתקהלויות ביפן."

לא ברור מה הייתה מידת הצלחתן של הרפורמות של ואליניאנו, למרות האידאליזם הצרוף שבבסיסן. הן בוודאי עודדו מומרים יפנים להצטרף למסדר. בעשור שלאחר ביקורו הראשון של ואליניאנו הצטרפו כשישים יפנים לישועים כפרחי כמורה. אך היו גם בעיות. רק מעט נזירים בודהיסטים נאלצו לחיות תחת חוקי ה[[עוני]] כפי שנכפו על ידי הישועים, ומכיוון שנתינת מתנות היא חלק חשוב מאוד בקשרים החברתיים של היפנים, גרם האיסור על פרחי הכמורה על קבלתן לניכור בינם לבין משפחותיהם.

 

 

ודבר אחרון, ויסודי אף יותר, התרבות היפנית לא ראתה ואינה רואה גם כיום בחיי דת כנפרדים לחלוטין מהחיים החילוניים כפי שהישועים הבינו זאת. בתוך רוב הקהילות הבודהיסטיות מקובל, ואף מצופה מאנשים ונשים צעירים לשהות בבידוד כמה חודשים או שנים כנזירים או כנזירות. אבל בעוד שבתרבות היפנית מקובל מצב בו נזיר נודר למשך תקופה מוגבלת ואז חוזר לעיסוקיו הקודמים, הרי שהכנסייה הקתולית של תקופת הקונטרה רפורמציה, עם הדגשים ששמה על ייעוד בחיים ועל כמורה נצחית, לא הייתה מוכנה בכלל להסכין עם מצב בו נזיר או כומר חוזר לחייו כחילוני.

 

====עימותים עם רומא====

 

אבל ואליניאנו היה חייב להשיג [[מימון]] ממקור כלשהו. בהגיע שנת 1580 כבר החזיק המסדר קהילה של 150,000 איש, 200 כנסיות מאוישות בידי 85 ישועים, כולל עשרים יפנים וכ-100 פרחי כמורה. עשור אחר כך היו 136 ישועים ביפן ויחד עם הצוות הנלווה אליהם היו כ-600 איש הנסמכים לחלוטין על המסדר שיממן את קיומם. כל זאת, בנוסף לבנייה ותחזוקה של כנסיות, בתי ספר, סמינרים ובתי דפוס שעלו ממון רב. על רקע ה[[עוני]] הרב ששרר אז ביפן לא היה זה מפתיע שוואליניאנו אישר למיסיון להסתמך על [[מס]]ים שנגבו בנמל נגסאקי.