בריחת המוחות מגרמניה המזרחית 1949–1961 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 38:
בעבור קומץ מארקים יכולנו להיכנס לחנויות בבעלות המדינה ולקנות תקליטים או ספרים. ברלין המזרחית הייתה גן עדן של קניות, סוג של נמל פטור ממכס. אלא שאסור היה לך להיתפס עם השלל הזול הזה בדרכך חזרה לברלין המערבית.
 
מובן שבאותו זמן לא ידענו במשך כמה זמן תאפשר גרמניה המזרחית את מכירת החיסול הזו, או כמה זמן, עם הפליטים שמתגודדים על הגבול למערב, היא תהיה מוכנה להתמודד עם אובדן הדם האנושי שלה. אבל בתחילת 1961, לכל המאוחר, דנו בנושא זה בכל יום. היו ויכוחים לוהטים בין חברים לעבודה ובני זוג, וכולם הרגישו שמשהו דרמטי עומד לקרות. אבל חומה ממש באמצע העיר, כפי שהציעו מדי פעם? לא, הדמיון שלנו לא הגיע כה רחוק ... {{הערה|1= [http://he.scribd.com/doc/49766893/the-berlin-wall מקור]}}}}
 
{|- class="wikitable" cellpadding="5px"
שורה 112:
{{ערך מורחב|חומת ברלין}}
[[קובץ:Berlinmuren.jpg|ממוזער|הדור הראשון של החומה, 1961: לוחות בטון ולבנים בגובה של כשני מטרים ומעליהם תיל דוקרני. בשנים שלאחר מכן הוגבהה החומה והפכה למכשול כמעט בלתי עביר.]]
ב-13 באוגוסט 1961 הוקמה החומה. ראשיתה בגדר תיל מינימלית, המשכה בלוחות בטון ובאזור חיץ שהיה "מחוץ לתחום" לאזרחים רגילים, וסופה במכשול מבוצר, כמעט בלתי חדיר, מסוכן לחצייה. בעקבות הקמת החומה ירד באופן חד מספר העוזבים את מזרח גרמניה. בחמש השנים הראשונות הסתכם מספר העוזבים בממוצע ב-32,000 לשנה, ובשנות השבעים עמד על כ-15,000 בשנה, מרביתם לאחר קבלת אשרת יציאה וחלקם גמלאים שהורשו להתאחד עם משפחותיהם במערב {{הערה|1= קישור:
[http://books.google.co.il/books?id=LlvD47cU-qAC&pg=PA16&lpg=PA16&dq=143917+204092&source=bl&ots=IvhYBgNbrX&sig=wLW74rzYz91Ob8mhsB6mMbH2NvU&hl=en&sa=X&ei=RJbQUKHOIsWhtAbtyoGgAw&sqi=2&ved=0CCwQ6AEwAA#v=onepage&q=143917%20204092&f=false מקור]
.}}