עמנואל הצופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור חיצוני
מ השלמה
שורה 9:
עמנואל הצופה נשוי ואב לשלושה. הוא חי ב[[תל אביב]]. בתו הבכורה היא מעצבת האופנה [[הגר אלמביק-הצופה]]. הסטודיו ובית המלאכה שלו נמצאים בדרום [[נמל יפו]]. הוא מפסל מגיל צעיר. למד בבית הספר הימי בחיפה. בשנים [[1946]] - [[1947]], למד ב[[בצלאל]] ואצל הפסל [[זאב בן-צבי]]. מאוחר יותר השתלם בפיסול בשיש ובאבן בפייטרה סנטה שב[[איטליה]].
 
ב[[מלחמת העצמאות]] שרת והשתתף בקרבות במסגרת הגדוד השלישי של ה[[פלמ"ח]]. בארכיון חברי הפלמ"ח כתוב שעמנואל הצופה הצטרף להכשרה המגויסת של הצופים ב[[קיבוץ]] [[דפנה (קיבוץ)|דפנה]]. שירת בגדוד השלישי בחטיבת יפתח של הפלמ"ח בפלוגה ט'. באתר מרכז המידע [[פלמ"ח]] מסופר שבינואר 1948 בקרב ליד הכפר [[מנסורה]] ניהל עמנואל כמפקד כיתה את הקרב בתושיה ובגבורה במשך רוב שעות היום. הקרב נלמד אחר כך בקורסי המ"כים של הפלמ"ח בדליה כדוגמה לקרב של כיתה עצמאית. קצין בריטי בדרגת מייג'ור שצפה בקרב אמר שבצבא הבריטי היה עמנואל זוכה בעיטור ויקטוריה על התושייה והגבורה שהוא והלוחמים גילו במהלך הקרב. עמנואל כתב בבלוג שלו שהמייג'ור היה עובר ליידם פעם או פעמיים ביום עם שתי השיריוניות שבפיקודו ומצדיע לכבודו עם שאר אנשי הצוות.
 
נפצע קל ב[[פברואר]] 1948 וב[[אפריל]] נפצע שוב מכדור בברך, פונה לבית חולים שדה ואחר כך במטוס לבית החולים ב[[עפולה]] שם נותח. לאחר הפציעה לא היה כשיר לשרת כלוחם חי"ר. בסוף 1948 הצטרף לקורס החובלים הראשון של [[חיל הים]] ובסיומו חזר לצי הסוחר. עבד כחמישים שנה כימאי בהפלגות ובתפקידים אחרים ושימש בתפקידים שונים כ[[רב חובל]], נתב, מפקח ויועץ ימי. ואף כתב יחד עם חברו רב חובל [[עמנואל קלמפרר]] ספר ניווט ימי ואסטרונומי.