FPGA – הבדלי גרסאות

ה-FPGA התחיל את דרכו כמקביל ומתחרה ל-[[CPLD]], אך ככל שהגודל, היכולות, ומהירות הפעולה של ה-FPGA גדלו, גדל גם נתח השוק של רכיבים מסוג זה, וכיום מקובל למצוא רכיבי FPGA כ-[[מערכת- על- שבב]] ([[:en:soc|SoC]]).

נהוג להשתמש ברכיבי FPGA עבור מעגלים שנועדו לבצע משימות בעלות אותו אופי, אך שונות אחת מהשנייה בלוגיקה הפנימית (ולא ב[[ממשק חשמלי|ממשקים]] החיצוניים), ואשר מיוצרים בכמויות קטנות. במעגלים אלו, העלות של התכנון והייצור של כל דגם היא גבוהה יחסית, ולכן יש היגיון לשאוף לפיתוח של מעגל חשמלי בעל ממשקים משותפים שיתאימו למספר מוצרים שונים, ובכך להגדיל את כמות המעגלים שמיוצרים (ולהפחית את ה-NRE למעגל כפי שקיים ב -[[ASIC]], וכתוצאה מכך את העלות למעגל).

המגבלה העיקרית בשילוב רכיבי FPGA במחשבים היא יכולת הביצועים מבחינת מהירות ו[[הספק חשמלי]] בהשוואה למעגלי [[VLSI]] בתכנון מלא וב- [[ASIC]] ומגבלת הסיבוכיות האפשרית הנמוכה ב-FPGA, בהשוואה לאפשרויות בתוכנה רגילה. אחת הדרכים להתמודד עם מגבלה זו היא להפחית את הדיוק היכן שניתן, ע"מ לנצל את המקביליות של ה-FPGA. מגבלה נוספת היא זמן ההכנה הארוך יחסית (בהשוואה לתוכנה רגילה) מרגע שהוגדר שינוי מסוים בתצורת הטעינה של ה-FPGA, עד לרגע שניתן להשתמש בתצורה הזו.