יצחק אלידר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
== ראשית חייו==
אלידר נולד בעיר [[כרמאן]] שב[[איראן]]. אביו עסק ביציקת גלילי [[דפוס]] ואמו הייתה [[עקרת בית]]. אב המשפחה רצה לגדל את ילדיו בארץ הקודש ועל כן יצא לדרך בלווית מבריחי גבול ערבים, שנטשו את המשפחה באישון ליל בהרי [[הגליל]]. בהאיר השחר נתגלו ה[[עלייה בלתי ליגאלית|עולים הבלתי חוקיים]] על ידי [[ערביי ישראל|ערבים]] מקומיים, ואלה מסרו אותם לשלטונות ה[[המנדט הבריטי]]. הם נעצרו ב[[צפת]] ונשפטו לשלושה חדשי מאסר ב[[כלא עכו]] ובכלא [[בית לחם]].
 
ב-1940 הצטרף אלידר ל[[בית"ר]] ולאחר מכן ל[[ברית החשמונאים]], וכמו רבים מחברי תנועה זו, הגיעהצטרף לארגון ה[[לח"י]], בהיותו בן 15. פעילותו במחתרת הקיפה תחומים רבים כגון הפצת חומר הסברה, גיוס כוח אדם וכספים, תצפיות והטמנת [[מוקש]]ים. כמו כן שימש כאחראי על מחסן, עסק בהדרכה והיה קריין בתחנת השידור "לחרות ירושלים". ב-1946 סולק מ[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] בשל חברותו בלח"י. אלידר גם שימש כמפקד מחנה הנוער "מחנה יואב" ב[[שייח באדר]].
 
לאחר ההתנקשות ב[[פולקה ברנדוט|רוזן ברנדוט]], נכלא אלידר ב[[יפו]] והועבר לעכו. עם שחרורו מהכלא התגייס ל[[צה"ל]]. שירת כקשר [[קוד מורס|מורס]] ב[[גדוד 9]] ב[[חטיבה 7]] והשתחרר ב-1951.
שורה 14:
בין השנים 1952-1984 עסק בהוראה ובניהול בתי ספר ב[[ירושלים]] וב[[פרוזדור ירושלים]]. היה חבר בתא המנהלים בירושלים ובתא הארצי. פעילותו בתחום החינוך לא פסקה גם לאחר יציאתו לגמלאות (1985), אלידר המשיך ללמוד וללמד עד שנת 1994, בישיבת "[[מכון מאיר]]", כדי להקים מנהיגות רוחנית ל{{ה|עדה האתיופית}} בישראל. הוא הקים את "[[המכון למורשת יהדות אתיופיה]]" והיה מנהלו הראשון מטעם [[הרבנות הראשית]], [[משרד הדתות]], [[משרד הקליטה]] וארגון [[הג'וינט]] בישראל.
 
אלידר היה חבר בחוג "[[סולם (כתב עת)|סולם]]" וכתב ב[[ביטאון]] בשם [[י. בן-רחל]]. פעילופעיל בהנהלת "[[המרכז הרוחני]]" של [[הרב הראשי לישראל]] לשעבר [[מרדכי אליהו]]. כיום ממשיך אלידר ללמוד בישיבת "[[ישראל הצעיר]]" לגמלאים.
 
אלידר נשוי ואב לארבע. בתו היא הסופרת [[מירה קדר]].