יצחק אלידר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
== ראשית חייו==
אלידר נולד בעיר [[כרמאן]] שב[[איראן]]. אביו עסק ביציקת גלילי [[דפוס]] ואמו הייתה [[עקרת בית]]. אב המשפחה רצה לגדל את ילדיו בארץ הקודש ועל כן יצא לדרך בלווית מבריחי גבול ערבים, שנטשו את המשפחה באישון ליל בהרי [[הגליל]]. בהאיר השחר נתגלו ה[[עלייה בלתי ליגאלית|עולים הבלתי חוקיים]] על ידי [[ערביי ישראל|ערבים]] מקומיים, ואלה מסרו אותם לשלטונות
ב-1940 הצטרף אלידר ל[[בית"ר]] ולאחר מכן ל[[ברית החשמונאים]], וכמו רבים מחברי תנועה זו,
לאחר ההתנקשות ב[[פולקה ברנדוט|רוזן ברנדוט]], נכלא אלידר ב[[יפו]] והועבר לעכו. עם שחרורו מהכלא התגייס ל[[צה"ל]]. שירת כקשר [[קוד מורס|מורס]] ב[[גדוד 9]] ב[[חטיבה 7]] והשתחרר ב-1951.
שורה 14:
בין השנים 1952-1984 עסק בהוראה ובניהול בתי ספר ב[[ירושלים]] וב[[פרוזדור ירושלים]]. היה חבר בתא המנהלים בירושלים ובתא הארצי. פעילותו בתחום החינוך לא פסקה גם לאחר יציאתו לגמלאות (1985), אלידר המשיך ללמוד וללמד עד שנת 1994, בישיבת "[[מכון מאיר]]", כדי להקים מנהיגות רוחנית ל{{ה|עדה האתיופית}} בישראל. הוא הקים את "[[המכון למורשת יהדות אתיופיה]]" והיה מנהלו הראשון מטעם [[הרבנות הראשית]], [[משרד הדתות]], [[משרד הקליטה]] וארגון [[הג'וינט]] בישראל.
אלידר היה חבר בחוג "[[סולם (כתב עת)|סולם]]" וכתב ב[[ביטאון]] בשם [[י. בן-רחל]]
אלידר נשוי ואב לארבע. בתו היא הסופרת [[מירה קדר]].
| |||