בג"ץ יעל ארן נגד ממשלת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20:
===עקרון הייצוג ההולם===
במציאות היומיומית בישראל עדיין לא הושג [[שוויון]] מספק לנשים ויש צורך בהעדפה מתקנת על ידי [[חקיקה]]. [[הכנסת]] יצרה מנגנון מנהלי שיביא עם הזמן לשוויון הרצוי בין המינים ויתקן את חוסר השוויון הקיים שהתקבע עם השנים. ההנחה היא ש[[אפליה]] לרוב לא נעשית מתוך כוונת זדון אלא מתוך הרגלים שמושרשים עמוק בחברה הישראלית ולכן צריך ליצור את המנגנון שיפעל למימוש עקרון הייצוג ההולם. הגורם הממנה מחויב לפעול באופן אקטיבי כדי לאתר נשים מועמדות לתפקיד, בעלות כישורים מתאימים למשרה המוצעת, בד בבד עם השקעת מחשבה מודעת לקדם את רעיון הייצוג השוויוני. עליו להראות בפועל שמועמדת אישה נופלת בכישוריה ממועמד גבר המתמודד מולה בעת קבלת החלטה שהיא אינה מתאימה לתפקיד{{הערה| [http://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/padi-ng-5-501-l.htm בג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל], ניתן ב-1 בנובמבר 1994}}. כמו כן, עליו לבדוק אם פער בין מועמדת אישה למועמד גבר ב[[קורות חיים]] או בכישוריהם מקורו [[מגדר|מגדרי]] (כמו למשל ניסיון פיקודי ב[[צבא הגנה לישראל|צבא]]). הגורם הממנה צריך לפעול לפי שלושה קווים מנחים: לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, להימנע משיקולים לא ענייניים ולבסס את החלטתו על תשתית עובדתית מקיפה{{הערה| [http://elyon1.court.gov.il/files/08/550/057/o11/08057550.o11.htm בג"ץ 5755/08 יעל ארן נ' ממשלת ישראל], ניתן ב-20 באפריל 2009}} .
הצורך בהעדפה מתקנת ובעקרון הייצוג ההולם נובע מכך שבאופן היסטורי נשים הופלו ולא הגיעו למשרות בכירות וניהוליות וכך אין להן את הניסיון הדרוש פעמים רבות. יש לציין שההעדפה ניתנת לאישה רק אם היא בעלת כישורים זהים או דומים למועמד הגבר שמתמודד על אותו תפקיד. העתירה מתבססת על סעיף 6ג ב[[חוק שיווי זכויות האשה]], התשי"א-1951, שבו מצוין כי במינוי לתפקידים ציבוריים צריך להעדיף נשים על פני גברים בעלי כישורים דומים{{הערה| [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/317_004.htm חוק שיווי זכויות האשה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000, ס' 6ג, ס"ח 1735], מיום 9 באפריל 2000}}. הסעיף בחוק מתייחס הן לסוגי המשרות והן לדירוגים המקצועיים השונים ולכן יש לבדוק מהי קבוצת ההתייחסות הרלוונטית כדי להפעיל את עקרון הייצוג השוויוני. על אף שברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מועסקות הרבה נשים באופן יחסי לגופים אחרים, יש לערוך בדיקה רוחבית של אותו תפקיד בגופים מקבילים, כמה מנכ"ליות נשים יש בגופים ציבוריים או [[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]] ולראות את מיעוט הנשים בתפקידים אלו. נתונים שהעבירו העותרות הראו שמתוך 66 חברות ממשלתיות רק 4 נשים כיהנו כמנהלות, ומתוך 102 גופים ציבוריים כיהנו רק 2 כמנכ"ליות.
| |||