סובסידיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעיקר הוספת קישורים פנימיים ומעט תיקוני שגיאות כתיב קטנות. |
|||
שורה 1:
'''תמיכה כספית ממשלתית''' (ב[[ישראל]] נפוץ הכינוי '''סובסידיה'''
ניתן לראות בתמיכה [[מס עקיף]] שלילי המוטל על המוצר וכשם שמס עקיף על מוצר מעלה את מחירו ומקטין את הכמות
לעתים גם תשלום מעין זה המועבר, לא על ידי הממשלה, אלא על ידי גוף ציבורי אחר נקרא סובסידיה.
==דוגמאות לסובסידיות==
* סבסוד מחיריהם של [[מוצרי יסוד]] כגון [[לחם]] ו[[חלב]] מסיבות חברתיות.
* סבסוד מחיריהן של [[מכונית|מכוניות]] המונעות ב[[חשמל]] או [[גז]] במקום [[בנזין]] משיקולים של [[איכות הסביבה]].
* סבסוד חלקי או מלא, כפי שנהוג בחלקים נרחבים מ[[האיחוד האירופי]]
* סבסוד מחיר ה[[מים]] בישראל לשימושים [[חקלאות|חקלאיים]].
שורה 26:
כלכלנים חסידי [[השוק החופשי]] מתנגדים למתן סובסידיות משום שלשיטתם התערבות ממשלתית בשוק תמיד מזיקה יותר משהיא מועילה בחשבון כולל.
מתן הסובסידיה יוצר עיוות במשק משום שהכמות
מעבר להתנגדות העקרונית לסובסידיה באשר היא, סובסידיות מסוימות נחשבות כמזיקות במיוחד מאחר שהן מחזיקות בחיים תעשיות שאין הצדקה כלכלית לקיומן. כאשר תעשייה מקומית אינה מסוגלת להתחרות בשוק ה[[גלובליזציה|גלובלי]] כנגד [[יבוא]] מבחוץ, הדבר הנכון לעשות לפי השקפת העולם [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] היא לתת לה לגווע ולהפנות את ה[[הון]] וה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שעסקו בה לתחומים אחרים בהם יש למשק [[יתרון יחסי]]. מה שקורה בפועל במקרים רבים הוא שהממשלה מתערבת על ידי סובסידיות או [[מכס|מכסים]] לטובת התעשייה הלא יעילה, אם בגלל לחצים פוליטיים של התעשיינים ([[שדלנות]]) או בשל הרצון להימנע מאובדן מקומות עבודה.
דוגמה קלאסית להתערבות ממשלתית מהסוג הזה היא ההגנה ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]] על החקלאות ועל תעשיות שאינן עתירות ידע, כגון [[טקסטיל]]. לסובסידיות האלה יש תוצאה שלילית נוספת: הן מונעות מ[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] שעיקר תוצרתן בענפים האלה מלייצא את תוצרתן ולהתגבר על עוניין.
|