ג'ייקוב קרדוזו – הבדלי גרסאות

קרדוזו נפטר ב-30 באוגוסט 1873, בגיל 87, ונקבר בעיר הולדתו סוואנה שבג'ורג'יה.

 

{{ש}}במאמרי המערכת שלו ובדיווחיו העיתונאיים הרבה קרדוזו להתייחס לנושא האפרו-אמריקנים בארה"ב ובדרום, על כל היבטיו. יחד עם זאת, נקודת המוצא שלו הייתה תמיד תמיכה באינטרסים של מדינות הדרום בתחום זה. עיתוניו של קרדוזו לקחו חלק בתהליך סחר העבדים ובשימור מוסד העבדות. זאת, על ידי פרסום מודעות בדבר קיומן של מכירות פומביות, או פרטיות, של עבדים. כמו כן, פורסמו מודעות על עבדים שנמלטו מאדוניהם והאחרונים הכריזו על פרסים למחזירים את "רכושם". אמנם, האחריות על מודעות מעין אלה היא בדרך כלל על המפרסמים, אך, עצם השתלבותם של עיתוני קרדוזו, ושלו כעורכם, בתהליך השגרתי, בן עשרות השנים, כמו יתר העיתונות הדרומית, מורה על העדר עכבות כלשהן מצידו בנושא.

{{ש}}מניתוח מספר מאמרים של קרדוזו, העוסקים הן בהתרחשויות אלימות בדרום והן בביקורת, שנכתבה בצפון נגד היחס לעבדים בדרום, עולה כי קרדוזו אמנם הגן על ההתנהלות בדרום, כפי שתקף את הביקורת בצפון. אך, בניגוד לדעת הקהל המקומית, נמנע מהסתה ומביטויים גזעניים כלפי האפרו-אמריקנים. כתיבתו הייתה עניינית ושקולה מבלי להיסחף להערכות מצב קיצוניות ולליבוי יצרים. לתפישתו, כמו תפישת הדרום כולו, העבד היה רכוש שהאדון קנה במיטב כספו. תפישה זו, שהייתה מעוגנת בעקיפין בחוקה האמריקנית מ-1787, לא ניתנה לערעור , לדעתו, מבלי לזעזע את אושיות הברית כולה. אולם, קרדוזו לא חשש לקבוע נחרצות כי העבד, למרות היותו רכוש, הוא גם אדם.

 

==ספריו==