רלטיביזם מוסרי – הבדלי גרסאות

{{שכתוב|רצוף בקביעות נחרצות שנויות במחלוקת או אף שגויות על פניהן, שלא מובא להן ולו בדל של סימוכין|נושא=מדעי הרוח}}

 

רלטיביזם חברתי-תרבותי הוא מושג אנתרופולוגי, אשר מתבסס על נתון עובדתי, המציין כי בעולם קיימות תרבויות שונות, חברות שונות, קהילות שונות, כולן בעלות אופי התנהגותי שונה וערכים שלא תואמים בהכרח, את הערכים של החברות האחרות.

הגישה הרלטיבית-חברתית דוגלת ב[[סובלנות]], שכן, היא מושתתת על מחשבה שאין דרך אחת טובה לחיות את החיים בחברה. בעוד בחברה שלנו אנו מעדיפים לעשות דברים כך וכך, אין זה אומר שזו הדרך הטובה ביותר לעשות דברים אלו, אלא לכל היותר, זו הדרך הטובה ביותר '''בשביל בני החברה הזו''', לעשות את אותם הדברים.

 

רלטיביזם אישי-ריגשי (אמוטיביזם) אף הוא מושג אנתרופולוגי על פיו המוסר הינו סובייקטיבי ולכל אדם מערכת של עקרונות מוסריים משלו. מה שמוסרי מבחינת האדם הוא מה שהוא מרגיש נכון וצודק. האמוטיביזם הוא ביטוי קיצוני לתפיסת האתיקה המודרניות. מכיוון שבחברה טרום מודרנית האתיקה עוגנה באופן אובייקטיבי בדת וברצון האל, צריך היה לנהוג בדרך מסוימת, הכפופה לרצון האל. התפנית המודרנית מנתקת את האדם מהסדר האנושי של היקום. האמוטיביזם הוא קיצוני בתחום הזה מאחר שעל פיו כל אחד צריך להכריע בעצמו לפי מערכת הערכים האישית שלו. אנשי דת יטענו נגד האמוטיביזם כי הוא מהווה התפרקות מוחלטת של המוסר - "אם אין אלוהים אז הכל מותר". זהו הטיעון הדתי נגד המודרנה.

 

הרלטיביזם המוסרי למעשה מונע על ידי הרלטיביזם החברתי-תרבותי, ועל כן, גם הוא דוגל בסובלנות.

הגישה הרלטיבית-מוסרית מנחה את תורות המוסר בצורה סובייקטיביסטית והיא בעלת מחשבה יותר [[אמפיריציזם|אמפירית]] מאשר [[רציונליזם|רציונליסטית]]. היינו, הערכים המוסריים אינם ערכים אבסולוטיים, מוחלטים. אין "[[צדק (מוסר)|צדק]]" גלובלי, או "[[טוב]]" גלובלי שנאֶה לכולם. כל חברה, כל תרבות, כל מדינה והטוב שלה. כל מדינה, והערכים המוסריים שלה, אשר נכונים לה.

[[אינדיבידואליזם]] שכזה מוכר לנו היטב דרך [[דייוויד יום]].

 

בעיה אחת עקרונית ברלטיביזם המוסרי היא זו:

כאשר גישה מוסרית דוגלת ב[[סובלנות]] מוחלטת וטוענת שאין שום ערך אשר צריך להתקיים בהכרח בכל תורות המוסר באשר הן, היא בכל זאת מציבה ערך מוסרי גלובלי כלשהו. ערך זה הוא ה[[סובלנות]] עצמה למעשה, שחייבת להתקיים בתורת המוסר כדי שתורת המוסר הזו תהיה חלק מהגישה הרלטיבית המוסרית ואף מעבר לזה, כדי שתורת המוסר הזו תהיה תורת מוסר "נכונה".

בנוסף לכך, ההתקרבות בין האומות השונות בעולם וריבוי התרבויות, גורמים לכך שמוסר מדיני כזה או אחר, ישפיע גם על מדינות אחרות, אפילו מבלי כוונה. וכאן טמונה הבעייתיות: אם תורת מוסר רלטיבית משפיעה רק על בני אותה חברה הדוגלת באותה תורת מוסר, דיינו. אך ברגע שהיא משפיעה על חברות אחרות, בעלות תורות מוסר שונות משלה, זה יכול להצטייר כחוסר סובלנות, המרכיב העקרוני במהות הרלטיבית-מוסרית.

 

 

[[קטגוריה:אתיקה]]